למה גמל צריך דבשת, אם הוא בגן חיות?

גמל קטן שאל את אמא שלו: "אמא, למה לנו הגמלים יש דבשת? כל החיות נראות טוב, ורק לנו יש דבשת גבוהה ומעצבנת על הגב. למה?".

חייכה הנאקה וענתה לבנה הקטן: "אנחנו הגמלים מכונים 'ספינת המדבר'. במדבר חם מאוד ולפעמים גם קר מאוד, ולכן השם הטוב ברא לנו דבשת מיוחדת וגדולה שאנחנו יכולים לאחסן בה המון שומנים כדי לבודד את הגוף מהחום הכבד, וגם מהקור החזק, וכך נוכל ללכת במדבר החם מספר ימים, ולא נתייבש!".

המשיך הגמלון הקטן לשאול שאלות. למזלו אמא שלו הייתה עם מצב רוח טוב, והיא ענתה לו בחיוך ובסבלנות.

הוא שאל: "אמא, למה יש לנו רגליים עבות? נו, ענתה לו אמו החכמה, זה בגלל המדבר. המדבר הרי מלא בחול, ואם היו לנו רגליים דקות הן היו מסתבכות בחול, לכן השם הטוב ברא אותנו עם רגליים עבות, כדי שנוכל ללכת בחול בקלות".

הבין הגמלמל החמוד את התשובה, אבל עוד שאלה הציקה לו: "אמא, ולמה יש לנו עיניים קטנות עם עפעפיים גדולים? הו... ענתה אמא גמלה, גם זה בגלל המדבר. השם הטוב ברא אותנו עם עיניים מיוחדות מאוד, כדי לשמור עליהן מהחול. אתה יודע, במדבר נושבת רוח ומעיפה הרבה חול, וזה לא בריא לעיניים. לכן השם הטוב ברא אותנו עם עיניים קטנות ועפעפיים גדולים, כדי שלא ייכנס לנו חול לעיניים".

הבין הגמלוש החמוד את התשובות המנומקות של אמא שלו, אבל בכל זאת משהו לא הסתדר לו. "אמא", הוא שאל, "אז אם יש לנו דבשת ורגליים עבות ועיניים קטנות... זה בשביל המדבר?". "כן, חמוד", ענתה לו אמא גמלה. "אז למה אנחנו נמצאים בגן החיות?", שאל הקטן במבוכה.

חזק!

אחותי, לפעמים כשלא מסתדר לך ויש לך הרבה שאלות, תבדקי – אולי את כלואה באיזה בית כלא חשוך וחסר אמונה. יש בך כל כך הרבה, יש לך בלי סוף, כל תכונה אצלך מכוונת היטב לייעוד, לתפקיד, לשליחות, וכן, גם כל מכשול, מגבלה או ניסיון מותאמים לך בדיוק מופלא. אין סתם, ואם לא מסתדר לך – זה כי את לא במקום הנכון.

הגמל הקטן היה מבין לבד אם הוא היה במדבר. שם, במדבר, הדבשת לא הייתה כבדה לו, עיניו הקטנות לא היו מציקות לו, ומובן שרגליו העבות לא היו מעוררות אצלו שאלות.

אם הוא היה במקום הנכון, הוא היה מבין לבד, מבין ושמח במתנות המדהימות הללו שהשם שם לו על הגב, על הרגליים והעיניים.

במקום הלא נכון הם רק כובד, משקל, מועקה ושאלות. חומר נפלא למחשבה!