"הכלב שלי הציל אותי": סיפור ההשגחה המדהים של הניצול מהטבח

חודש אחרי הטבח ביישובי העוטף ממשיכים להתגלות עוד ועוד סיפורי השגחה מרגשים שיוצאים כעת אל אוויר העולם, ביניהם סיפורו של בר כסלו (29) מכפר עזה - שחושף את הנס הגדול שלו ואת אופן ההצלה שלו מהמחבלים ימ"ש, אחרי 27 שעות בממ"ד. "הכלב שלי קאי הציל אותי", הוא אומר בהתרגשות ומספר על הרגע שבו נכנס לממ"ד עם כלבו, ובכל פעם שהמחבלים ניסו לפתוח את דלת הממ"ד, הכלב שלו נבח בחוזקה והוא היה מחזיק את הידית מבפנים חזק. 

לדבריו, המחבלים לא התייאשו וחזרו שוב ושוב אל חדר הממ"ד כדי לנסות לפתוח אותה, אך בחסדי שמיים, הדבר לא צלח בידם. הכל התחיל בשעה 6:30 בבוקר כשנשמעה אזעקת צבע אדום. "ישנתי בממ"ד והאזעקות נמשכו בלי הפסקה, כחצי שעה", הוא מספר בראיון ל'מעריב'. "אחרי האזעקות המשכתי לישון כי הלכתי לישון מאוחר בלילה. ב-9:15 קאי העיר אותי. קמתי, צחצחתי שיניים ואז התחלתי לשמוע צעקות בערבית".

חלון הממ"ד היה פתוח, ודרכו ראה כסלו את המראה המחריד של המחבלים על הקטנועים והמכוניות הלבנות. "היו כ-60 מחבלים שפרצו. הם היו בגל השני שפרץ. בגל הראשון ישנתי והם פשוט דילגו על הבית שלי", הוא אומר. 

נס ראשון. 

הנס השני היה עם הגל השני, כאשר תוך זמן קצר המפקד נתן צעקה בערבית, והמחבלים ימ"ש, ביניהם גם נערים בני 14 - הסתערו. "מחבלים  נכנסו גם אליי לבית. הממ"ד היה נעול, אבל החלון של הממ"ד היה פתוח. אחד המחבלים נכנס לבית וצעק בעברית עם מבטא ערבי 'כולם החוצה'. הוא ניסה לפתוח את דלת הממ"ד אבל לא הצליח. הוא קרא שוב ושוב ניסה, אבל החזקתי את הידית בכל הכוח, וכשהם לא הצליחו לפתוח אותה אחד מהם ירה שישה כדורים. הכדורים חדרו מילימטרים מתחת ליד שלי, שבה החזקתי את הידית. מהיריות נוצר חור בדלת, וראיתי את המחבל. הכלב החל לייבב כי כנראה נפגע מרסיס. היה לו פצע אבל ללא דימום. המחבל, ששמע את היללות של הכלב, חשב שפגע בי. הוא ניסה עוד פעם לפתוח את הדלת, וכשלא הצליח המשיך לבתים אחרים".

27 שעות נמשכה הסאגה המחרידה הזו. 

בלי מים ואוכל בממ"ד, ועם המון המון פחד. "הכלב הציל לי את החיים", אומר כסלו שוב. "המחבלים ישבו בדירה והרחתי את ריח הקפה בפינג'ן שהם הכינו, ואת הריח של עשן הסיגריות. בכל פעם שמחבלים נכנסו אל הבית הכלב היה דרוך, וככה הבנתי שהם ינסו לפתוח את הדלת והחזקתי את הידית שוב".

ההשגחה הפרטית המדהימה שלו המשיכה, כי בכל אותו הזמן כאמור, חלון הממ"ד היה פתוח והוא ראה מבעדו מראות קשים. "שמעתי שכן שלי שצועק 'אל תירו, אין לי נשק', ואז שרפו לו את הבית". נס נוסף היה עצם העובדה שהכלב שלו נפגע ומן הסתם גם היה צריך מים ומזון, אך לא פצה פיו במשך כל הזמן שהם היו יחד בממ"ד ואפילו לא עשה את צרכיו בממ"ד.

מה מחזיק אדם במצב הזה?

"הייתה לי תקווה", הוא אומר. "ראיתי ג'יפ ממוגן של צה"ל". מאוחר יותר הג'יפ הזה עלה באש מיריות המחבלים, אך בחסדי שמיים החיילים לא היו בתוכו. הוא היה ריק. כעבור יממה, ביום ראשון בצהריים, כסלו ראה פתאום חיילים ישראליים מחלון הממ"ד. "צעקתי להם שהדלת של הממ"ד תקועה, שאני אזרח. בהתחלה הם לא האמינו, ורק אחרי זמן כשראו את הכלב מהחלון הפתוח, אמרו לי 'כבר נוציא אותך'. הם היו מופתעים ששרדתי. עטפו אותנו באהבה. הרגשתי שקמתי לתחייה", הוא מסכם.