"פיניתי ילדים מפויחים": החובש שחילץ מזירת הטבח בעדות מצמררת

דיויד בדר הוא חובש מתנדב באיחוד הצלה. בשבת של ה-7 באוקטובר, בה בוצע הטבח האכזרי הוא היה עדיין בבגדי השבת שלו, כשהמפקד שלו ביקש שיעלה על האמבולנס לכיוון דרום.

"ראיתי עשרות רכבים מחוררים, גופות מוטלות על הרצפה ועגלת ילדים יתומה", שחזר את מה שראה כשהגיע לשדרות. "באחת הכיכרות נתקלתי ברכב של מחבלים, הסתובבתי ונסעתי משם לכפר עזה".

"עזרנו לפנות אזרחים וחיילים פצועים, וילדים מפויחים", הוסיף בדק בשיחה עם אתר N12. "עבדנו על אוטומט ולא עצרנו. נוסעים, מוציאים, פצועים, חוזרים וככה כל היום, עשרות גופות. בשלב מסוים התקשרתי למוקד וביקשתי ממנו להוציא לנו משאית, שתבוא לקחת את הגופות שפזורות גם בצידי הכביש ואומרים לי שהמשאית כבר אספה עשרות גופות והיא בדרך אלינו. היינו שם ממש לבד".

דיויד לא היה חמוש, ונסע לתוך הקיבוץ עם אמבולנס לא ממוגן כדי לחלץ פצועים. "אנחנו מתקדמים 20 מטר וחוטפים ירי מסיבי על הרכב. הכול קרה בשניות אחדות. היה נדמה שמי שיורה עלינו לובש מדים של צה"ל. ההיגיון של הלוחמים היה שחיילים שלנו לא ירו על רכב הצלה וכנראה שמדובר במחבלים. הם חיסלו את המחבלים - ובזכותם אני חי".

"לא האמנתי שראיתי מחבלים שלבושים במדי צה"ל עם דרגות מזויפות. הם ציירו בטוש את הדרגות, שזה ייראה מרחוק אמיתי. היה שם בלגן נורא - אימהות מבוהלות, ילדים בטראומה מחפשים את דרכם החוצה מהקיבוץ. אחד הרופאים שהוקפץ באותו היום בדיוק חזר מבית הכנסת והוא לקח שקיות של ממתקים שמחלקים לילדים בבית הכנסת בשבת, אמר שיהיה, הוא בכלל לא ידע איזה צורך יהיה בזה. אחרי שראיתי את הילדים יוצאים, לקחתי אחת מהשקיות עם כמה חטיפים והבאתי לאחד הילדים. הוא קרן כשראה את השקית הזו, אחרי שעות שלא אכל והיה במצור בביתו".

בשעה שלוש לפנות בוקר, כשדיויד רצה לנוח, מפקדו ביקש שימשיך להילחם: "המפקד במקום תפס אותי בחולצה ואמר לי שאני לא הולך לשום מקום, אין לו אמבולנסים ואנחנו היחידים. הבנתי שאם אני יוצא מפה אנשים ימשיכו למות. החלפנו כוחות, אבל נשארנו איתם כל הימים האלו. למעשה רק אחרי שבוע חזרתי הביתה".

בדר סיכם: "כל מי שמכיר אותי יודע שיש את דיויד לפני השביעי באוקטובר ויש את דיויד שאחרי. המראות שראינו שם, הילדים על הרצפה, הלוואי ומישהו היה עושה לי ניתוח ומוציא לי מהראש את כל מה שראינו ומראה לכם עם מה התמודדנו שם. אני ושאר המתנדבים של איחוד הצלה עוזבים את המשפחות שלהם כדי לעזור לאחרים, עכשיו הארגון דואג לחוסן הנפשי שלי, ואני צריך לעבור טיפול, אבל יהיה בסדר, אנחנו עם חזק".