"אנשים לא מדמיינים איזה מחסור צפוי בחודשים הקרובים"

כמעט שישה שבועות חלפו מאז המתקפה של חמאס, ואחד הענפים שחווים את המשבר הקשה ביותר במשק הוא ענף החקלאות. חקלאים מהצפון ומהדרום מדווחים בימים אלו בכאב על כך שהתוצרת נשארה באדמה או על העצים, אין מי שיקטוף או ילקט. אין מי שיטפל. חלק מהשטחים נחשבים לשטחי אש, והכניסה אליהם אסורה, וגם אלו שניתן להגיע אליהם, לא תמיד מממשים את עצמם. בשל מחסור עצום בכוח אדם.

"אבל לא מדובר כאן בבעיה שלנו בלבד, אלא במכה של ממש, שעומדת לבוא לביטוי אצל כל אזרחי המדינה", הם מתריעים מהשטח. "בקרוב נתחיל לחוש במחסור אמיתי, וזוהי רק ההתחלה".

רפי סהרה: "התאילנדים ברחו"

קחו לדוגמה את מושב אחיטוב, בו מגדלים כארבעה אלף דונם של חממות מלפפונים המספקים כ-60% מתצרוכת המלפפונים של המדינה. "מכיוון שאנחנו בדיוק במעבר לגידול חורף, נמצאים כעת כל השתילים במשתלות, ובעצם אין מי שיטפל בהם, והכל מתעכב", מבהיר רפי סהרה, האחראי על גידול המלפפונים. "גם את השתילים המוכנים אין מי שיכול לבוא ולשתול, וכך אנחנו בקושי פותחים את עונת החורף החדשה.

"הבעיה שלנו כפולה ומכופלת", הוא מוסיף, "כי בנוסף לכך שעובדים רבים מגויסים ואין ידיים עובדות, ברגע שפרצה המלחמה ביקשה ממשלת תאילנד מכל התאילנדים לעזוב באופן גורף את מדינת ישראל. אנחנו כיום במצב של קריסה, וההערכה שלי היא שבעוד כחודש כבר לא יהיה למדינת ישראל את התוצרת שלנו".

סהרה מבקש לציין לשבח את המתנדבים הרבים שבאים לעזור ומסייעים בכל מה שנדרש, גם בימים של גשם ובתקופה כל כך עמוסה. "אבל עדיין זה לא עונה על הצורך במלואו", הוא מדגיש, "כי בימים כתיקונם יש לנו כמעט 700 עובדים זרים, וכיום נשארנו עם 120 בלבד. החבר'ה שמתנדבים אצלנו עוזרים לשמור על הקיים, אך עדיין לא מתאפשר לנו להתחיל את עונת החורף".

סהרה מסרב להתייאש, והוא גם בטוח שיש מה לעשות. "נפגשתי עם מנכ"ל משרד החקלאות ועם בכירים במשרד", הוא מספר, "הם הבטיחו שייתנו אישור לחברות שמגייסות תאילנדים או עובדים זרים לגייס באופן מידי 5000 עובדים מכל מדינה אפשרית – נפאל, הודו, סרילנקה, או כל מקום אחר שיוכלו. אני מתרשם שבמשרד באמת עושים כל מאמץ כדי לגייס את העובדים מידית, אבל גם אם הרגע יינתנו האישורים, העובדים עדיין לא יגיעו מידית. בינתיים אנו מנסים לשמור על הקיים ולצערי לא יכולים לחדש את עונת החורף כפי שאנו רגילים תמיד. התוצאה היא שבעוד כחודש יורגש המחסור".

רפי סהרה

האם במצב של מחסור ישראל לא יכולה לייבא ירקות מחו"ל?

"אין כיום ירקות מחו"ל. טורקיה סגרה את השערים, וכך גם מדינות נוספות שאינן מעוניינות ביחסים עם ישראל בימים אלו. זהו בדיוק הנושא שכחקלאים התרענו עליו במשך שנים – חייבים להכין גב חזק לחקלאי ישראל ולתמוך בהם, כדי שיכינו את סל המזון של המדינה ללא צורך במדינות אחרות. לצערי המדינה לא עודדה את זה, אלא נתנה אפשרות לרשתות לייבא ירקות מכל מדינה אפשרית, כולל עזה, ירדן וטורקיה, וכך התנגחה בחקלאים. במשך שנים העלתה המדינה את מחיר המים ואת מחיר העובדים הזרים היא הצמידה לשכר מינימום של עובדי מדינת ישראל, ובתנאים כאלו ביקשה מאתנו לייצר. היה ברור שאין ביכולתנו לייצר כשקיים פער כזה".

אריה ברנס: "המטעים הפכו לשטח אש"

"תמיד גידלנו תפוחים, אפרסקים, נקטרינות ואגסים, אפרסמון וגם משמש, אבל כיום אנחנו כמעט לא בפעילות", מספר גם אריה ברנס, תושב המושב שמורה שבגבול לבנון. "מאז ה-7 לאוקטובר פונו כמעט כל התושבים בשמורה, מידי פעם אנחנו מקבלים אישור לבוא קצת לעבוד, ואז אנו מגיעים עם מתנדבים, משתדלים לקטוף ולעשות מה שצריך, אבל בפועל מצליחים לקטוף אולי ארבעה או חמישה מיכלים, עד שדורשים מאתנו ללכת. היו כמה פעמים שבהן אישרו לנו להגיע וגם גייסנו מתנדבים, אך כשהיינו כבר בשטח הודיעו לנו שהמצב לא מאפשר להיכנס לשטח, ונאלצנו לחזור. המצב מאוד בעייתי והנזק גדול. אם אין עובדים, אין קטיף ואין אפשרות לגזום את המטעים או לרסס אותם, וכל הפרי הולך לאבדון. הנזק שנוצר הוא עצום. לפי ההערכה שלי יידרשו לנו לפחות שנתיים-שלוש כדי לתקן אותו, וזה בנוסף לנזק שנגרם בשל אי מכירת הפירות, אחרי שכבר שילמנו את כל ההוצאות שלהם".

איך זה יתבטא בשטח? אתה חושב שצפוי לנו מחסור בפירות?

"ברור שיהיה מחסור, הוא יורגש כבר בחודשים הקרובים, ואם לא יחול שינוי משמעותי, אז גם בקיץ נמשיך להרגיש את החסר וייתכן מאוד שגם בשנה הבאה. החשש הגדול הוא שאם המלחמה לא תסתיים במפלה מוחלטת של חיזבאללה, והוא ימשיך לתקוף ולירות בלי פחד, ייתכן שהחקלאים בכלל לא יחזרו לאזור הצפון, שם יש את מטעי הפירות הגדולים ביותר בארץ. עם כל הקושי שבעניין חייבים לטפל בזה, כדי להחזיר את התושבים ולאפשר לכולנו לחיות. אנחנו אלו שמהווים את גדר הביטחון של המדינה, ואני אומר זאת לא כחקלאי אלא כמי שבאמת דואג, והנושא איכפת לו".

שרון כהן: "להתעקש על תוצרת הארץ"

"מצב החקלאות בארץ מחמיר משנה לשנה", מעיד גם החקלאי שרון כהן מאזור הדרום, "מצד אחד מדברים על שוק חופשי, אך מן הצד האחר השוק לא ממש חופשי. המדינה קובעת לנו את מחירי הפירות והירקות, היא דורשת מאתנו לשלם משכורות הזויות לפועלים הזרים, וגם גובה סכומים אסטרונומיים על מחירי המים, בזמן שהיא מחלקת בחינם מים לירדן. גם בסופו של דבר, כשאנו מוכרים את הסחורה לחנויות, הפער בין הרווח שמקבל חקלאי לבין המחיר בו נמכרת סחורה יכול להגיע ל-80%. כך בעוד שאני מקבל 2.5 שקלים על קילוגרם, ישנם מקומות שמוכרים אותו ב-7-8 שקלים".

שרון כהן

אל תוך המצב הלא פשוט הזה פרצה המלחמה, וגרמה נזקים גדולים מאוד. "במשך כשלושה שבועות לא יכולנו בכלל לטפל בחלקות שצורכות טיפול יומיומי וגידול אינטנסיבי", מסביר שרון. "כך שכל החלקות הוזנחו, פירות נשארו באדמה ועל העצים, וממילא הם נזרקו לאחר מכן לפח, כי כבר הרקיבו. בנוסף, יש את המחסור האדיר בפועלים, כי נשארנו רק אנחנו. זה כמו לתת לרופאים לנהל בתי חולים בלי אחיות, בלי מחשבים ובלי אנשי צוות. בנוסף, במהלך המלחמה גם היו הפסקות מים למשך ארבעה או חמישה ימים, מה שגרם לכך שהפירות והירקות ספגו כוויות ומכות שמש, שזה נזק נוסף".

לדבריו של כהן, המצב בלתי נסבל, ולכן החשש בקרב החקלאים גדול כל כך. "בחודשיים הקרובים עוד יהיה מה לקטוף ותהיה סחורה, אבל ברור לנו שאנחנו עומדים לפני משבר גדול מאוד שיבוא לידי ביטוי בחודשים שלאחר מכן, ואני חושב שהמדינה אפילו לא מבינה את גודלו של המשבר. אני לצורך הדוגמה, מגדל ירקות קטנים במיוחד עבור משרד החינוך, דרך קיבוץ עלומים. אלו ירקות שנארזים ומועברים לילדים בצהרונים בגנים ובבתי הספר בכל הארץ.  ההשקעה בירקות האלו גדולה מאוד, ומיד אחרי שמחת תורה היינו אמורים להתחיל להחזיר אותה, מה שכמובן לא קרה. כעת לא נראה שיש לנו סיכוי להתרומם ולעמוד על הרגליים, אלא אם כן יקרה נס".

אם המדינה תאשר הבאת עובדים זרים לארץ, זה יעזור בהצלת המצב?

"אני באמת לא יודע איך יצליחו לאתר כל כך הרבה עובדים זרים שיבואו לארץ בכזו תקופה, וממה שאני שומע בשטח, נראה שכוח האדם עומד להיות מצומצם מאוד, מה שאומר שכמעט לא תהיה השנה תוצרת חקלאית. באופן אישי אני יכול לציין שכבר עתה יש לי נזקים של מיליוני שקלים בעקבות טילים שפגעו בחממות ונזקים במשק, יש גם נזקים עצומים בעקבות הירקות בשדות שלא נקטפו כבר כמה שבועות, וכעת נזרקים. ברור שהציבור ייאלץ לשאת בנזקים, הפירות והירקות יכפילו את מחיריהם ואפילו ישלשו אותם, וזאת עוד במקרה הטוב, כשהם בכלל יוצעו לשיווק".

ומה לדעתך אפשר לעשות?

"קודם כל אני חושב שיש כאן מסר שהמדינה חייבת ללמוד לקראת העתיד. כמי ששירת בעבר בצבא בחיל הרפואה, ראיתי את ארסנל התרופות של הצבא. הוא מכין ציוד כאילו חלילה כל המדינה עומדת להיפגע, מתוך הבנה שחייבים להיות ערוכים לכל משבר, בתקווה שלא יבוא. אילו המדינה הייתה מקדישה פרומיל מזה לחקלאות, כדי להבטיח שבזמן מלחמה יוכלו החקלאים להחזיק מעמד, והציבור ייהנה מתוצרת חקלאית במחירים סבירים, זה בוודאי היה יכול לעזור בהצלת המצב".

אבל למרות שהדברים לא נעשו, מאמין שרון שיש עדיין במה לפעול, והוא פונה בנושא זה דווקא אל הציבור: "אם אנשים יבינו את החשיבות שיש בצריכת תוצרת ישראלית ויתעקשו על כך, זה יעזור לנו באופן ישיר. הייתי מצפה שכמו שאנשים מוכנים לשלם על עגבנייה אורגנית עוד כמה שקלים, או להבדיל, לשלם קצת יותר על כשרות מהודרת, כך שיקפידו לצרוך רק תוצרת של הארץ, גם אם המחיר מעט גבוה יותר. זו הצלה גדולה עבורנו החקלאים, ובסופו של דבר גם ישפיע על הצרכנים. כי זו הדרך היחידה להותיר את החקלאות בארץ ולהבטיח לנו את התוצרת מבלי להיות תלויים במדינות זרות".  

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות שומר על רציפות תפקודית לאורך שרשרת האספקה למען שמירה על ביטחון מזון, ומבצע הערכות מצב שוטפות. המשרד בקשר עם החקלאים כל העת במטרה לפתור בעיות באופן מידי ככל הניתן. המשרד פונה באופן יזום לכל אחד מהחקלאים, ופותר אתגרים וקשיים באופן מידי. מנכ"ל המשרד פנה באופן אישי אל רשתות השיווק בישראל ודרש מהן להעדיף תוצרת מקומית על פני מיובאת. בנוסף, המשרד תומך בהעלאתן לאוויר בימים הקרובים של זירות מסחר מקוונת למכירה ישירה של תוצרת חקלאית ישירות מהחקלאי לצרכן ולשוק המוסדי. יתר על כן,  המשרד העלה קמפיין תמיכה ארצי לעידוד רכישת תוצרת ישראלית מקומית, וימשיך לעשות פעולות לעידוד תוצרת מקומית בהמשך".