המשלחת שוויתרה על תחרות רובוטיקה עולמית למען שמירת השבת: "ניצחנו למרות שלא הוכרזנו כזוכים"

במשך חודשים ארוכים התכוננו קבוצת נערים מתיכון אמי"ת מודיעין לתחרות הרובוטיקה העולמית (F.R.C) שנערכה ביוסטון, טקסס. הם צלחו את כל הקשיים שהיו בדרך, והצליחו להגיע אל הרגעים הסופיים של התחרות כשהם מעפילים אל הגמר הגדול. "אבל אז החלטנו לוותר", אומר לנו אופיר בר-און, אחד מאותם תלמידים שבגבורה יהודית החליטו לוותר על האירוע הגדול – כדי לכבד את שבת המלכה.

"יש תחרות גדולה שעוסקת בנושא הרובוטיקה", מסביר אופיר את הרקע לטקס שבו הוא וחבריו זכו לקדש שם שמיים. "זו תחרות בינלאומית, שאליה מגיעות קבוצות מכל רחבי העולם. לא פחות מ-3,000 קבוצות מתחרות במסגרת התחרות, מתוכן 65 קבוצות שמגיעות מישראל. אנו הקבוצה הדתית היחידה שמשתתפת בתחרות.

"בסייעתא דשמיא", הוא ממשיך, "הצלחנו להעפיל אל החלקים האחרונים של התחרות והוזמנו  להשתתף באירועי הגמר בטקסס, שאליהם מגיעות 600 קבוצות אחרי שצלחו את השלבים הקודמים של התחרות. זה כמובן לא אומר שניצחנו, אבל עצם ההזמנה לטקסס מוכיחה שאנו קבוצה חזקה. לאחר מכן, בתחרות במדינה האמריקנית, יש עוד מספר שלבים משמעותיים שעל הקבוצות לצלוח אותם כדי לנצח בגמר".

כיצד פועלת התחרות?

"מטרתו של הגוף שמנהל את התחרויות הללו היא לקדם את נושא המדע והטכנולוגיה בקרב בני נוער", מסביר אופיר. "בכל שנה בחודש ינואר הארגון שולח אתגר לכל הקבוצות. האתגר נחשף לכלל הקבוצות במקביל. השנה, לדוגמה, האתגר עסק בנושא חשמל והתחדשות. על הקבוצות הוטל לבנות רובוט שיוכל לשים בעצמו קונוסים על גבי קוביות. כל קבוצה קיבלה אתגר לבנות רובוט בגודל של מכונת כביסה, כזה שיוכל לבצע את הפעולה של הצבת הקונוסים על הקוביות".

ומדוע דווקא אתם מקבלים כרטיס לתחרות בטקסס?

"התחרות מתחילה בין הקבוצות בכל מדינה בנפרד", הוא מסביר. "בארץ התקיימה תחרות, שבמסגרתה אנו הגענו אל הגמר. למרות שהפסדנו בשתי נקודות בקטע האחרון של התחרות, עצם זה שהגענו למעמד הגמר אפשר לנו להמשיך הלאה, אל התחרות בטקסס".

שבת היא מלהתחרות

"ידענו שהתחרות הסופית תתקיים בשבת", מציין אופיר. "עם זאת, החלטנו להתמודד למרות זאת, בידיעה שנצטרך להפסיק במהלך התחרות. עצם החוויה הייתה חשובה לנו. כמו כן, רצינו להעביר מסר למה אנו לא משתתפים בתחרות, ומטרתנו הייתה לדבר על השבת ועלינו כקבוצה. הייתה לנו עוד שאיפה, כמעט בלתי מציאותית, אבל האמנו שכדאי שניאבק עליה בשביל הקבוצות הבאות: לגרום לחברה להימנע מלקיים את התחרויות הבאות בשבת. ידענו שאין כמעט אפשרות שזה יקרה, בגלל שכל הארגון מתבסס על מתנדבים שפנויים רק ביום השבת, אבל החלטנו לנסות בכל זאת.

"בפועל, הוזמנו להתחרות בגמר, שכאמור נערך בשבת. יחד איתנו פעלו שלוש קבוצות, שעמן עבדנו בשיתוף פעולה. כל קבוצה כזו נקראת 'ברית' – שמתחרה כגוף אחד במטרה לנצח את 'הבריתות' האחרות. בשלב מוקדם הודענו לשתי חברות הברית האחרות שאיננו מתכוונים להשתתף בגמר. במקביל הפקדנו מכתב בידי הנהלת הטקס, שבו אנו מסבירים את סיבת היעדרותנו. ביקשנו גם ממנהל האירוע שיקריא את המכתב שכתבנו לפני הקהל בגמר התחרות". 

(קרדיט: TRIGON 5990)

היכן שהיתם בשבת?

"התארחנו בבית מלון שהיה מרוחק ממקום התחרות. לא ידענו מה מתרחש בתחרות לכל אורך השבת. גם כאשר החלו לדבר על כך בארץ היינו מנותקים, כי בארה"ב השבת יוצאת מאוחר יותר. אבל לאחר מכן שמענו שזה עורר עניין רב והתקשורת עסקה בכך".

בסופו של יום, מה הרווח שהיה לכם מהתחרות?

"ראשית, הרווחנו ידע רב בטכנולוגיה, ולצד זאת ישנן גם חוויות לא מעטות לאורך התחרות. בנוסף, קיבלנו פרס על עצם ההגעה לשלב גבוה. כמו כן, אנו עתידים לקבל יחס אחר מצד הצבא וחברות במשק, בגלל שהשתתפנו בתחרות. וכמובן, מעל הכול: הרווחנו שקידשנו שם שמיים ושמרנו על השבת למרות הקושי!".

"המנחה הכריז שיש דברים חשובים מהרובוטיקה"

רווית בר-און, אימא של אופיר וחברה בוועד ההורים של הקבוצה, השתתפה במסע של התלמידים לחו"ל. "זה היה מאוד מרגש", היא משתפת בתחושותיה בעקבות ההתגברות של בנה וחבריו למען השבת, "במיוחד בגלל שמדובר בגוף בינלאומי שעושה הרבה דברים".

על הארגון שמקיים את התחרות אומרת אמו של אופיר: "הם דוגלים בעזרה לזולת ובקידום נושאים חברתיים. לדוגמה, בימים אלו, קבוצת הרובוטיקה מגויסת לסייע לפרויקטים שונים בעקבות המלחמה. עם הרובוט הם מבצעים הופעות לילדים שנאלצו להתפנות מבתיהם, ואף עזרו ליחידות בצבא שפועלות בימים אלו ברצועה, באמצעות שיפור היכולות הטכנולוגיות של האמצעים שעמם הכוחות הללו נכנסו לפעול בעזה. יותר מכך לא אוכל להרחיב.

"הפעילות החברתית שלהם מתבצעת גם בתקופות שגרה. לכל אורך השנה הם מסייעים למוסד לילדים מיוחדים, ומשפרים את המשחקים שבו, כדי שיהיו יותר נגישים לילדי המוסד".

כיצד הם הצליחו להגיע לרמה כה גבוהה שאפשרה להם להשתתף בתחרות העולמית?

"את הרובוט הם בנו במשך שבעה שבועות", היא משיבה, "לעבודה עליו הם הגיעו לאחר שהשתתפו בתחרות במשך מספר שנים, ובכל שנה הם השתפרו עוד ועוד עד שהגיעו לתחרות האחרונה. לקראת התחרות הזו הם כבר ידעו שהם נמצאים ברמה מאוד גבוהה".

ואיך הם קיבלו את העובדה שלא יוכלו להשתתף בגמר?

"מטבע הדברים, זה לא היה קל. היו על הנושא דיונים, האם מותר מבחינה הלכתית להשתתף בתחרות, ונאמר להם שזה אסור. לאחר מכן, חלק הציעו שהקבוצה תשתתף רק כצופים, אבל לאחר שהובהר שאין אפשרות הלכתית לכך – כולם הבינו וקיבלו. צריך להבין את הקושי שעמד לפניהם", היא מחדדת, "מדובר באירוע עוצמתי ומיוחד. די אם אציין שמשתתפים בו כשלושים אלף בני אדם שמתכנסים תחת קורת גג אחת. אבל השבת כמובן מיוחדת בהרבה, ועליה לא חשבו לוותר לרגע".

קני גרין השתתף גם הוא במסע לטקסס. "אני חבר בוועד ההורים וגם מעין מנטור של הקבוצה", הוא אומר. "למן הרגע הראשון היה ברור שאם תהיה לנו אפשרות להגיע לחו"ל כדי להתחרות בטקסס – נגיע, גם אם לא נוכל להתמודד בגמר.

"שקלנו בדרך כמה אופציות, כמו להביא את הרובוט לאנשים שאינם יהודים, שיתחרו עם זה עבורנו, אבל הבנו שזה לא טוב וויתרנו".

ואיך היו התחושות בשבת?

"הייתה סקרנות גדולה לדעת מי ניצח", מספרת רווית. "בשורה התחתונה, הם נתנו את הכל בתחרות, ומאוד מאוד הוכיחו את עצמם. גם הפרסום שלאחר מכן היה חשוב להם. בסוף אני חושבת שההתגברות הזו תעניק להם חוזק ועוצמה בהמשך החיים".

ובעוד התלמידים סקרנים לדעת מה מתרחש בתחרות, עלה מנחה הטקס לבמה, ובאחד מרגעי השיא של האירוע הקריא את המכתב של התלמידים, בו כתבו: "אנחנו קבוצה מסורה של  צעירים מישראל, שעבדו קשה להשתתף בתחרות הרובוטיקה. אנו באים מרקע דתי ואמונתנו היא חלק משמעותי ממי שאנחנו. השבת היא סמל מיוחד במסורת היהודית. בשבת אנו מתנתקים ומתמקדים בעולמנו הרוחני, במשפחותינו, בא-ל ובקהילות שלנו. בשל כך הנבחרת שלנו לא תהיה נוכחת ולא תשתתף בתחרות. אנו קוראים לכם לבקר בדוכן שלנו וללמוד שם יותר על השבת. אנו רוצים להודות לפירסט (החברה המארגנת) על האפשרות להיות כאן  ולברך את כל הנבחרות המשתתפות שהפכו את האירוע לכל כך מעורר השראה בשבילנו, ואנו מאחלים הצלחה גדולה לכל הקבוצות בתחרות".

התגובה לדברים הייתה מרגשת: אלפי היושבים בקהל, חברי קבוצות מכל רחבי העולם, נעמדו ומחאו כפיים להחלטה של התלמידים הגיבורים. לאחר שוך מחיאות הכפיים, המנחה סיים את דבריו ואמר: "תודה לכם טריגון (הכינוי של חברי הקבוצה), שנתתם לנו תזכורת חשובה מאוד  על החשיבות של דברים שמחוץ לרובוטיקה".

לסיום אומר לנו קני גרין: "המנהל של התחרות אמר שיש דברים יותר חשובים בחיים מרובוטיקה. אפילו הוא הבין את זה".

מה התחושות בסופו של יום?

"ראשית, למרות הקושי זכינו לשמור שבת", אומר אופיר. "לצד זאת, כאמור, זכינו בפרס חשוב, שמכונה פרס העיצוב התעשייתי, וזאת בעקבות הייחודיות והיכולות של הרובוט שהצגנו. אציין, שמעולם לא היה מצב שקבוצה שקיבלה פרס לא הגיעה לגמר, כך שזה אומר שמקומנו ברגעים האחרונים של הטקס היה אמור להיות מובטח".

ואילו תגובות קיבלתם ביום שאחרי?

"היה מאוד מרגש לקבל את התגובות של הסביבה, ולהרגיש את התמיכה הגורפת של אנשים בצעד שלנו ואת הגאווה שלהם בנו. זה שהייתה שם קבוצה של חבר'ה דתיים, שעמדו על הערכים שלהם למרות הפיתוי, זה לא דבר שקורה הרבה, והתברר לנו שזה נגע בהרבה מאוד אנשים. אפילו קבוצות הרובוטיקה הישראליות האחרות, שאינן דתיות, החמיאו לנו על העמידה על הערכים. מי כמוהם יכלו להבין עד כמה זה צעד אמיץ".