חדשות בארץ
מצמרר: "47% מהקשישים חוששים לצאת מהבית מפרוץ המלחמה, חזרנו לימי הקורונה!"
עם כל הלחץ, האזעקות והטילים, ישנם קשישים רבים במדינת ישראל שחוששים לצאת מהבית בימי המלחמה. חלקם מתגוררים באזורי הגבול ומסרבים להתפנות. מה אפשר לעשות, ואיך ניתן לדאוג להם בימים אלו?
- מיכל אריאלי
- פורסם ט' כסלו התשפ"ד
בעיגול: דורון רז (צילום רקע: shutterstock)
מה עובר על קשישי ישראל בימי המלחמה? מחקר שנערך בימים אלה באוניברסיטה העברית העלה כי מצוקת הקשישים בימים אלה גדולה מאוד, וכי הבדידות והחרדה בקרב הגיל השלישי גדלו מאוד מאז פרוץ המלחמה. על פי המחקר, כ-47% מהקשישים חוששים לצאת מפתח ביתם, אפילו לסידורים חיוניים. אצל חלקם זה מתחבר לתקופת הקורונה, שגם אז לא יצאו מהבית כלל.
"לכולנו קשה בימים של מלחמה, אבל לאוכלוסיית הקשישים קשה במיוחד", אומר דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל. "אולי זה נשמע מוגזם", הוא מוסיף, "אבל מסתבר שיש קשישים שממעטים מאוד לצאת מבתיהם עוד מאז תקופת הקורונה, רבים מהם עריריים או שבני משפחותיהם פחות מבקרים אצלם, כך שחולפים עליהם ימים על גבי ימים מבלי לראות נפש חיה.
"בנוסף, אנחנו מכירים קשישים רבים שנשארו בימים אלו במקומות רגישים, כמו בעיר אשקלון המופגזת או ביישובים צפוניים. יש באותם יישובים אזעקות ולא תמיד הם זריזים מספיק כדי להיכנס למרחב המוגן, אך החשש שלהם מפני היציאה מהבית כל כך גדול, שהם מסרבים להתפנות. כל מחשבה על יציאה מהבית מעלה בהם חששות מרובים. במקביל, קשישים רבים אינם זוכים בימים אלה לביקורים של משפחה וחברים - שגם הם חוששים להיתפס בשטח פתוח בזמן אזעקה".
יש לדעתך דרך לעזור להם במצב הקשה הזה?
"למעשה, 95% מהקשישים בישראל מעדיפים להזדקן בבתיהם ואינם במסגרת מוסדית, וזה מחייב אותנו כאוכלוסייה לדאוג להם, בפרט בימים אלו", מבהיר רז. "בנוגע לכך חשוב מאוד להבין את הצורך הרב של הקשישים בעזרה בכל הנוגע להצטיידות הביתית: קניות, הבאת תרופות, בישולים, וכל השאר. כמובן שיש גם הרבה מה לפעול באופן עמוק יותר, בין היתר מול המדינה, כדי לאפשר לכל אותם קשישים למצות את זכויותיהם הנוגעות להעסקת עובדים זרים או מטפלים, ואנו עושים זאת. אבל לצד זאת, ברור שהמפתח הוא בני המשפחה, וגם בימים שבהם כולנו עמוסים, קשה לנו ואין רגע רגוע, אסור לנו לוותר על הביקורים אצל סבא וסבתא. חשוב לא רק לבקר, אלא גם להושיט יד ולתמוך בכל מה שצריך. זו לא רק הזדמנות, אלא ממש בגדר חובה".
עוד מוסיף רז: "הסיטואציה הנוכחית מדגימה שוב שאין תחליף למענה וליחס האנושי. בתום המלחמה והקרבות, תגיע העת גם לדון מחדש במתווה רפורמת הסיעוד, לאור המסקנות הברורות בכל הנוגע לטיפול בקשישים. אין זו בושה להחזיר את הגלגל לאחור ולצמצם את הגמלה הכספית. אנו חייבים להעניק לקשישים, שעשו עבורנו כל כך הרבה, את הטיפול לו הם זקוקים - ולאפשר להם את הזכות הבסיסית להזדקן בכבוד בביתם".