למרות הכל, חשוב לחזור לשגרה. אבל איך ממשיכים בחיים?

הרבה שאלו אותי, בתור מטפלת רגשית, איך אפשר להמשיך בחיים ועוד לצאת למסעדות, בתי קפה כשיש שבויים, כשכל כך הרבה אנשים נרצחו והרבה שעדיין לא נמצאו עקבותיהם. איך אפשר?

אני יכולה לספר לכן שבימים הראשונים לא יכולתי בכלל להירדם, שלא לדבר על כך שכל הזמן רק חיכיתי שיעירו אותי מחלום הבלהות הזה ויאמרו לי שכל זה לא היה...

אבל אחרי תקופה, חשוב לחזור עד כמה שניתן לשגרה.

נכון, החזרה לא פשוטה, אבל היא הכרחית. הניצחון שלנו על החמאס – הוא להמשיך את החיים למרות הכל. החמאס רוצה שנשקע, שנתייאש, שנתמלא בפחד, שנעצור את השגרה, שנתכנס אל תוך עצמנו ונתחפר עמוק בתוך העצב. אנחנו לא ניתן לו את הניצחון הזה. הוא רצח, חטף  ופצע מספיק אנשים. אנחנו – מוכרחים לנצח במלחמת הרוח. להשליט את המשכיות החיים על פני הקיפאון אליו חמאס מייחל כל כך.

חשוב שנזכור שהניצחונות הקטנים שלנו באים לידי ביטוי ביומיום. שם אנחנו נמדדים. השמחה היא קדושה, וסיטרא אחרא זה עצבות. עצבות אינה חטא, אבל בכוחה לדרדר אותנו, חלילה, לחטאים הגדולים ביותר. לכן חשוב כל כך שנשמור על רוח טובה. אנחנו, הנשים, ניצבות בחזית הבית שלנו, ועלינו לעשות הכל כדי להיות חזקות למען המשפחה. בשביל אחת זה לצאת לקפה עם חברה, בשביל משהי אחרת זה להפעיל מוזיקה שמחה, ובשביל עוד אחת זה לקרוא ספר איכותי שהיא לא פרגנה לעצמה הרבה זמן. כל דבר שירומם את מצב הרוח שלנו – חשוב לתת לו מקום של כבוד.

ומה מחזיק ומעניק לנו תקווה בימים אלה? האמונה שהגאולה העתידית קרובה מתמיד, והטוב שבורא עולם עומד להשפיע עלינו, יהיה שלם ואינסופי. הנביא ישעיהו אומר: "ברגע קטון עזבתיך". והמפרשים שואלים, וכי זה רגע קטן? שני בתי מקדש חרבו, אלפיים שנות גלות איומה ונוראית עוטפת אותנו. סבל וייסורים, דמעות וצער, יגון ומצוקה, פחד ושכול, יתמות וכאב שמחלחל עד לרבדים העמוקים של הנפש. וכי כל זה נחשב לרגע קטן? אלא שכאן בדיוק נדרשת ההסתכלות של רבי עקיבא, שצחק בזמן שחכמים ראו שועל יוצא מבית קודשי הקודשים. כולם מיררו בבכי, אבל רבי עקיבא ראה למרחוק, מעבר לסיטואציה הכואבת, וניחם את חבריו בכך שכשם שנבואת החורבן התגשמה, כך תתגשם נבואת גאולה. ואם מה שעברנו באלפיים שנות גלות נחשב לרגע קטן של עזיבה, הרי שהגאולה העתידית, שהקב"ה יקבץ אותנו ברחמים גדולים – תהיה עצומה ומרגשת כל כך. בואו נשווה בנפשנו, כיצד תיראה ההבטחה של "וברחמים גדולים אקבצך". אנחנו אומנם אנשים פשוטים, ואיננו מבינים בהשגותיו הגבוהות של רבי עקיבא, אבל את ההוויה הפנימית של ההסתכלות, חשוב שנאמץ לעצמנו. לראות מעבר למצוקה העכשווית, להתמלא באמונה על הגאולה העתידית שבוא תבוא, ולחקוק בתוכנו את השפע העצום שתכף ירד אלינו משמיים, בבואה של הגאולה. דווקא בבחירות הקטנות שלי ביומיום, אני יכולה לנצח את החושך, ולעלות טפח מעל המציאות הזוועתית שעומדת מול עינינו.