הורים וילדים
"כשהילדים שלי צפו במסכים ואפילו לא ביקשו לאכול ארוחת ערב, הבנתי שאני טועה"
מוישי רפאלי גדל בבית חרדי טרום עידן המדיה. לאחר נישואיו, כמו רבים אחרים, הוא ואשתו עבדו במשרה מלאה, והמסכים לילדים נכנסו לתמונה ויצרו בעיה. ייעוץ שלקחו שינה את חייהם, ומאז רפאלי רואה שליחות בחנות הצעצועים שהקים, ופונה להורים שיקדישו מזמנם למשחק עם ילדיהם. ראיון עם אומץ לב
- הדס טרגנו
- פורסם י"ג כסלו התשפ"ד
בעיגול: מוישי רפאלי (רקע: shutterstock)
מיכל (שם בדוי) נכנסה לחנות הצעצועים בעודה מודאגת. היא לא הגיעה בנסיבות משמחות. בנה הקטן סבל מבעיות התפתחותיות, שכללו קושי בזיהוי צורות בסיסיות. הילד לא הצליח להבדיל בין הצבעים ולומר את שמם, ובעוד חברי הגן שלו התקדמו, הוא השתרך מאחור. מיכל פנתה לצוות המכירה של "קינדר טויס", והציגה רשימה של משחקים לימודיים שהומלצו לה על ידי הקלינאית, כדי לשחק בהם בשעות אחר הצהריים עם הילד שלה ולקדם אותו.
לאחר תקופה, היא שוב הגיעה לחנות, וכאשר רפאלי, מנהל החנות, שאל אותה אם המצב השתפר, היא חייכה ושיתפה שהילד שלה התקדם מאוד, אבל יותר מזה - לראשונה היא הקדישה לילד שלה זמן איכות קבוע. זמן שבו היא עוצרת את סדר יומה העמוס ומשחקת עם הילד שלה. החוויה הזאת גרמה לה להכיר יותר את הילד שלה, ונתנה לה תחושה מדהימה.
מוישי רפאלי מדבר איתנו בכאב על המצב היום. ילדים מרבים לצפות במסכים, ומעבירים את הזמן במשחקי מחשב או משחקים אלקטרוניים אחרים, שלא נותנים להם תועלת משמעותית, ולפעמים אף גורמים לבעיות התפתחותיות. במשך כשבע שנים הוא מנהל את חנות הצעצועים הגדולה "קינדר טויס", שלה יש גם אתר מרשים עם מעל 4,000 צעצועים ומשחקים, ורואה בה שליחות של ממש להצלת המצב.
החלום של כל ילד הוא ללכת עם אמא לחנות משחקים ולהסתובב בין המדפים העמוסים בכל סוגי הצעצועים, שבעבר ילד יכול היה רק לחלום עליהם. רפאלי, שבמהלך עבודתו מוקף במאות משחקים, רואה בכך הרבה מעבר לחוויית ילדות פשוטה.
"המטרה שלי היא לשלב בין החוויה של הילד לבין האפשרות לתת לו להתפתח דרך המשחק. היום יש מודעות רבה לכל עולם הטיפול. ילדים רבים מטופלים אצל מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת, בגלל בעיות שונות, וזה עצוב, כי לפעמים אפשר למנוע את אותן בעיות מראש.
"פעמים רבות אנחנו קונים לילדים שלנו משחקים שיעסיקו אותם ויתנו לנו זמן של שקט, אבל אנו צריכים להבין שאם נשב ונשחק יחד עם הילדים שלנו במשחקי התפתחות וחשיבה, יתכן שנמנע מהם בעיות שונות של תקשורת והתפתחות, שיאלצו אותנו לטפל בילדים אצל אנשי מקצוע. אגב, לפעמים הם בעצמם עוזרים לילד על ידי משחקים שונים שנמכרים בחנויות".
למה חשוב לשחק עם הילדים, ולא לקנות להם משחק שהם יעסיקו בו את עצמם?
"אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה העתיד שאנו רוצים שיהיה לילדים שלנו. ילד שגדל בעולם תוכן שבו הוא 24 שעות מחובר לסרטים ולתכניות, איבד את כישורי החיים שהוא יכול היה לקבל דרך משחקי חשיבה וחברה. המתנה הגדולה שנוכל לתת בדור הזה לילד שלנו היא פשוט לשבת ולשחק איתו במשחקים שיפתחו בו מיומנויות שונות, שאותם הוא לא יקבל במשחק אלקטרוני כמו מכונית על שלט".
"כשהבנתי שאני טועה, היה מאוחר מדי"
בילדותו התגורר מוישי בשכונת גאולה שבירושלים. הרבה משחקים לא היו, ואת הילדות מוישי, אחיו וחבריו העבירו בעיקר במשחקים כמו טאקי ומונופול. "גדלתי בבית עטוף בהמון חום ואהבה וגם בימים שלא היה הכל, מעולם לא הרגשנו תחושת חסר. כשאמא שלי שמה לב שמיצינו משחק מסוים, היא הייתה מחביאה אותו בבוידעם, ואחרי תקופה מפתיעה אותנו באותו משחק ישן. כך תמיד גרמה לנו להתרגש מחדש.
"היום קיים שפע אדיר של משחקים, אבל דווקא השפע הזה יוצר בילדים תחושה של חוסר, כי הם לא מקבלים את המשחק שבאמת מספק להם תעסוקה ומקדם אותם". באותם זמנים, אמא של מוישי הייתה עקרת בית, והקדישה את כל כולה לחיי המשפחה והילדים, כמו נשים רבות בסביבתה. היום אנחנו חיים בעידן שבו ברוב המשפחות שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה, וחוזרים מותשים מיום עבודה ארוך ולחוץ, וזאת נקודת המשבר שתפסה גם את מוישי.
"לפני 30 שנה, כאשר גדלתי בבית חרדי ושמור, כל עניין המדיה היה זר לנו, אך כשאשתי ואני התחלנו לעבוד במשרה מלאה, הדבר היחיד שנתן לנו מענה בצורה מלאה לתעסוקת הילדים הוא צפיה בסרטים או במשחקי מחשב בטאבלטים כשרים". זה היה אזור הנוחות של מוישי, המקום הבטוח שבו הוא לא שמע את הילדים מתלוננים על כך שמשעמם להם. "את הבעייתיות הבנתי כשהילדים שלי היו מסוגלים להיות מרותקים מול המסך שש-שבע שעות, ואפילו לא לבקש לאכול. כשהבנתי שאני טועה, כבר היה מאוחר מדי, והיה קשה מאוד לשנות לילדים את ההרגלים שהתמכרו אליהם.
"אשתי ואני פנינו לייעוץ, שבמהלכו הבנו שאמנם העסקנו את הילדים שלנו ופתרנו את בעיית השעמום, אבל פגענו בהם בדרך. "הבנו כי עולם התוכן שאנו רוצים לייצר לילדים שלנו הוא שונה מהדברים שבהם הם צופים, ובעקבות כך צמצמנו בהדרגה את שעות הצפיה. "הסברתי לילדים שלי את הנזק הרב שהצפייה הממושכת גורמת למוח שלהם, וכי ילד שכל היום מול מחשב ולא מתחכך בחברים, לא מייצר לעצמו כישורי חברה, אלא מדע בדיוני שלפעמים אפילו משפיע עליו באופן אישי".
"אסור לתת לילדים שלנו להישאב למצב המסוכן הזה"
מאז אותה תקופה, רפאלי עצמו מפנה את סדר היום העמוס, ומקדיש שעתיים בשבוע לזמן משחק עם הילדים שלו, זמן האיכות שלהם יחד."אני ממש מרגיש איך המשחק גורם לי להכיר מקרוב את הילד שלי. יש משחקים של 'מה אני מרגיש', שבהם אני שואל את הילד שלי שאלות שבזמן השגרה הרגילה אני לא חושב לשאול אותם. כמו למשל: 'איך החוויה שלך בגן?', 'עם אלו חברים אתה אוהב לשחק?'. אלו שאלות שממש מחזקות בינינו את הקשר".
רפאלי מוסיף, כי כאשר אנו משחקים עם הילדים במשחקי חשיבה, אנו מקנים להם שיקול דעת, גורמים להם לחשוב אילו מהלכים לעשות כדי לנצח, ומובן שגם תחושת הניצחון או ההפסד במשחק מעניקים לילדים כלים חשובים.
כאיש חינוך לשעבר, שעסק בנוער מתמודד, מרגיש רפאלי שהחנות שהקים היא הדרך שלו לחזק את הקשר החשוב בין ההורים לילדים, ולדאוג להתפתחותם בגילים השונים. בחנות קיימים כל סוגי המשחקים, וצוות מיומן ומקצועי מתאים עבור הלקוח את המשחק המומלץ לגיל הילד ולשלבי התפתחותו. גם באתר החברה תוכלו לבחור את המוצרים, לפי המיומנות שאותה תרצו לפתח בילד.
מה המסר שאותו אתה רוצה להעביר להורים?
"קחו לכם זמן וקבעו פגישה עם הילד שלכם. העניקו לו שעה שהיא זמן איכות, שבה רק שניכם ביחד, ופשוט שחקו איתו. זה ההישג הכי גדול שנוכל להשיג בדור הזה, כדי לא לתת לילדים שלנו להישאב במשאבה מסוכנת של אינטרנט ומסכים מוגזמים. אני לא מתכוון רק מהבחינה הדתית, אלא גם מבחינה החינוכים וההתפתחותית".