"הצלחתי להחזיק את עצמי ולא לבכות – כדי לקיים את בקשתו האחרונה"

בשיחת הטלפון הראשונה שקיימנו הציע שיר דוד גדסי שנקיים את הריאיון בבית הוריו באלעד, ומספר שניות לאחר שהגעתי לביתם הבנתי למה. ביתה החמים של משפחת גדסי קורן שמחה מכל עבר, מספר פינות ישיבה המפוזרות ברחבי הבית ובגינה מזמינות אותך לנוח בהן לכמה רגעים ממרוץ החיים, וצלילי נגינה ושירה משובחת ממלאים את החלל. אב המשפחה - יאיר גדסי - הינו מוזיקאי ותיק ומוכשר, וניכר היטב שזכה להעביר את אהבת היצירה המוזיקלית לילדיו.

"נולדתי בשכונת התקווה להורים חוזרים בתשובה ממוצא תימני", אומר שיר דוד גדסי, 25, נשוי טרי, מוזיקאי המתגורר בהרצליה. "עד גיל שלוש גרנו בתל אביב, ואז עברנו לאלעד. למדתי בתלמוד תורה עד כיתה ח', ומגיל מאוד צעיר התחלתי להופיע עם אבא שלי.

"אבא הוא מוזיקאי מאוד מוכשר, מראשוני המוזיקאים החוזרים בתשובה. הייתי מתלווה להופעות של אבא מגיל שש, והמון אנשים אהבו לראות אותנו מופיעים יחד. אבא הלחין את 'לך אלי' הידוע שהתפרסם בכל תפוצות ישראל, ויש לו עוד המון שירים טובים שחיזקו הרבה אנשים. ובכלל, יש לנו המון מוזיקאים במשפחה. היוצר אבנר גדסי הוא אח של אבא, אשתי מוזיקאית מוכשרת שהוציאה לא מזמן סינגל ראשון ומדהים, אחותי טוהר היא מוזיקאית מצליחה שעושה חיל - וגם כל שאר האחים שלי מנגנים ושרים. אני מאמין שכל בני המשפחה שלי יפרסמו את השירים שלהם בשנים הקרובות.

"עוד לגבי השורשים שלי, אומר שאני מחובר מאוד למוזיקה התימנית. למדתי בילדותי אצל מורי ובגיל 19 התחלתי לנגן על עוד, שהוא כלי מאוד תימני באופיו. בכל הופעה שלי אני משלב מספר שירים תימניים, ועד היום קיבלתי מאות תגובות מתימנים גויים שגרים בתימן ואוהבים את המוזיקה שלי. במהלך השנים גם הופעתי המון עם אמנים ממוצא תימני, ביניהם ציון גולן ואהרון ירימי.

"בכיתה ט' התחלתי ללמוד בישיבה תיכונית מוזיקלית בשם 'חברותא' בכפר בתיה, ושם למדתי מוזיקה בצורה יותר מקצועית. בישיבה גם עשיתי בגרות במוזיקה, ומאוד השקעתי בזה. אחרי התיכון התגייסתי כזמר ללהקה צבאית במדור חרדים, ובתקופה ההיא התחלתי להעלות לרשתות החברתיות סרטונים שאני שר בהם, בעיקר קאברים. לא פעם קרה שסרטונים שהעליתי ברשתות זכו למאות אלפי צפיות. סביב אמצע השירות הצבאי שלי, לפני שש שנים, הציעו לי להגיע לתכנית 'הכוכב הבא' של קשת 12. היה לי שם אודישן מאוד מוצלח וממש בנו עליי, ואכן הגעתי לנבחרת. התקדמתי כמה שלבים ולאחד האודישנים הגעתי חולה והודחתי, אבל זה לא גרם לי לחשוב לרגע על להפסיק לעשות מוזיקה".

(צילום: בן פולחוב)

מיוצר שמעלה סרטונים לרשתות, מתי ואיך הפכת לאמן שמתחיל להופיע?

"לכל אורך הדרך המשכתי להעלות קאברים, בעיקר של מוזיקה ישראלית וקצת מזרחית ותימנית, וברוך ה' הרבה אנשים מאוד התחברו למה שפרסמתי. הביצועים עברו מפה לאוזן, וזו הייתה אחת הסיבות לכך שאחרי שהשתחררתי התחילו להזמין אותי להופיע בכל מיני מקומות, למשל במוזיאון תל אביב. בזכות ההופעות התחלתי להכיר יותר ויותר אנשים מעולם המוזיקה, וביניהם את יסמין מועלם ועטר מיינר שמאוד התחברתי אליהם. עטר אירח אותי במספר הופעות גדולות שלו, ובתקופה הזו גם הכרתי את דודו טסה. ברוך ה' זכיתי להופיע עם מספר אמנים מפורסמים, אבל עם דודו הקשר התקדם גם לאפיקים נוספים.

"אח שלי הלך באחד הימים בתל אביב, ואיכשהו דודו זיהה אותו ואמר לו שהוא רוצה לעשות איתי משהו. כמה ימים לאחר מכן נפגשנו באולפן שלו, וכבר באותו יום הקלטנו את 'אור בלילה'. זה השיר הראשון שלי שהתפרסם, ודודו שר בו קולות וגם הפיק אותו מוזיקלית. ברוך ה' השיר הצליח, המון אנשים אהבו אותו, והמשכתי לעשות עוד כמה שירים וגם התחלתי להופיע לבד. להופעות שלי מגיע קהל מאוד מגוון, מחרדים עד חילונים, וזה היה ועדיין מאוד מרגש. אגב, דרך דודו הכרתי את אור דוידסון המנהל שלו, והיום גם שלי. יחד אנחנו עושים דרך משותפת, ואני מקווה שבעזרת ה' היא תעמיק ותצליח".

לסמן לי את שביל הבריחה

אכן ניכר שחיבורו של גדסי לעולם המוזיקה הינו עמוק ואיתן, ועניין זה אף מתחזק כשהוא מדבר על הקשר בין עולמו הרוחני ליצירתו המוזיקלית. "החיבור שלי לה' הוא חיבור מאוד חזק ואמיתי", הוא מספר. "עד שנות הנערות די זרמתי עם הדברים בזכות החינוך שקיבלתי בבית, אבל בגיל 17 התחלתי לחקור את העניין בעצמי ובחרתי בו מתוך מקום פנימי. ברוך ה' כיום בין היתר אני מתפלל שלוש תפילות ביום, קובע עיתים לתורה ומתבודד, וזה מעניק לי המון משמעות לחיים.

"מעבר לכך, ברור לי מעבר לכל ספק שהקב"ה נוכח ביצירה שלי. אני מאמין שהקב"ה מעביר את הדברים האלה דרכי, שיצירת מוזיקה היא סוג של נבואה. לפעמים אפילו יוצא שאני כותב משהו, ורק אחר כך מנסה להבין מה ירד שם, מה ה' רצה להגיד במילים שיצאו ממני. בדרך כלל אני לוקח את הגיטרה, מתחיל לנגן מנגינה שעולה בי, וכותב ומלחין בו זמנית. בנוסף לכך, אני יודע שכל התגובות הפלאיות שאני מקבל על דברים שאני עושה הן בזכות דברים שהם לגמרי מתנה מהקב"ה, ולכן אין לי על מה להתגאות חלילה. ולפעמים כשאני מרגיש שקצת עולה לי, אני ישר מזכיר לעצמי את הדבר הזה.

"וכן, בין היתר בעקבות הדבר הזה אני גם מתפלל המון לפני הופעות ובכלל על זה שאנשים יתעוררו לחיבור שלהם לה' בזכות השירים שלי. כנראה שהתפילות שלי מתגשמות, כי קורה לא פעם שאני מסתובב בתל אביב למשל ואנשים שנראים ממש רחוקים מהיהדות באים ואומרים לי כמה השירים שלי מחזקים אותם. לפעמים, כשזה מרגיש לי נכון, אני אפילו אומר בהופעות שלי דברי תורה היוצאים מן הלב, ורואה איך אנשים מתלהבים מזה".

אפרופו הופעות, מה מניע אותך בעשייתך כמוזיקאי בתחילת דרכו, דרך שהיא לרוב מאוד לא פשוטה?

"את הכוח המשמעותי ביותר אני מקבל מהתגובות של אנשים על השירים שלי. השליחות שלי היא כמה שיותר לרגש ולשמח את עם ישראל. ההורים שלי קראו לי דוד, ואני בטוח שגם זה משפיע עלי. כשהייתי נער רוב האנשים שהכרתי קראו לי שיר, אז השתדלתי בעניין וזה השתנה והיום כמעט כולם קוראים לי בשמי המלא – שיר דוד.

"עכשיו אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה מאוד לא פשוטה, ואני רואה עד כמה המוזיקה מרימה אנשים. במוזיקה יש משהו מאוד מאחד, ובשבועות האחרונים הופעתי לא מעט מול חיילים, מפונים וחולים, וראיתי כמה זה היה חשוב עבורם. לפני מספר שבועות הופעתי באירוע של עשרות ניצולי מסיבת 'נובה'. אחד מהם סיפר לי שבמהלך הבריחה שלו, שנמשכה 12 שעות בשדות, התנגן לו השיר שלי 'לבד במדבר' ומאוד חיזק אותו. יום לפני המסיבה הוא שמע את השיר בהופעה שלי, וכמה שעות אחר כך השיר הלך איתו בגיא צלמוות. ההופעה באירוע של ניצולי המסיבה הייתה מאוד מרגשת. מדובר בחבר'ה לא דתיים, אבל שרנו שוב ושוב את 'שיר למעלות' ונפתחו הלבבות, הם ממש בכו והתפללו מכל הלב.

"אירוע נוסף ומאוד מרגש שקשור למוזיקה התרחש בלוויה של חבר קרוב שלי מאלעד, שנפטר מהמחלה כשהיינו בני 19. כשהגעתי ללוויה אמא שלו סיפרה לי שהבקשה האחרונה שלו הייתה שאשיר את 'לך אלי' בלחן של אבא שלי, דווקא ברגעים הקשים האלה. מאוד התרגשתי כששרתי את השיר הזה בלוויה, אבל ברוך ה' הצלחתי להחזיק את עצמי ולא לבכות – כדי לקיים את בקשתו האחרונה ולהצליח לשיר. מעולם לא שרתי בלוויה, בטח לא של חבר, ולעולם לא אשכח את הדקות האלה. הוא היה מאוד מחובר לפיוט 'לך אלי', וביקש שעל המצבה שלו יכתבו מילים מטלטלות מתוכו: 'לך אזעק, בך אדבק, עדי שובי לאדמתי'. אני תמיד משתדל לזכור את המתנות שקיבלתי מהקב"ה, בהקשר של המוזיקה ובכלל, ולעשות איתן דברים גדולים למען עם ישראל".