כשהפרשנות שלנו משפיעה על אירועים עתידיים

לדרך החשיבה שלנו, ולדרך בה אנו תופסים את המציאות – ישנה השפעה ניכרת על איכות התפקוד שלנו ועל ההישגים שאנו יכולים להשיג. באמצעות שליטה על דפוסי החשיבה, ובפרט על ידי חשיבה חיובית – אנו יכולים להשפיע, ואפילו לשלוט, ברגשות כמו: מצב רוח מדוכדך או דכאון, תחושת נחיתות, חרדות, ועוד. שליטה על רגשות אלו עשויה לשפר את התפקוד שלנו, ולאפשר לנו לממש את הפוטנציאל שלנו באופן מיטבי.

ניתן לומר, כי מצב רוח חיובי הינו המפתח למימוש המשאבים האנושיים שלנו. לדוגמה: אנו יכולים לתפקד טוב יותר קוגניטיבית כאשר אנו במצב רוח רגשי טוב, וכפי שאמרו רבותינו בגמרא במסכת תענית: "אם ראית תלמיד שמשנתו קשה עליו, זה בגלל שרבו לא מסביר לו פנים". כלומר: מצב הרוח הרגשי של האדם, יקבע כמה הוא יצליח להפעיל את מערכת החשיבה הקוגניטיבית שלו ולהגיע להישגים לימודיים טובים.

לעומת זאת, חשיבה שלילית, או אפילו חוסר שליטה ברגשות שלנו – עשויות לפגוע באופן משמעותי ביכולות שלנו, ולגרום לנו להתנהלות שתרחיק אותנו ממיצוי הפוטנציאל שלנו, ותכביד עלינו רגשית בעקבות מטען של רגשות שליליים.

מספרים בהלצה על עקרת בית שהזמינה אורחים לארוחה חגיגית, ותוך כדי ההכנות האחרונות – גילתה שחסר לה סוכר. בלית ברירה החליטה עקרת הבית הנואשת לפנות לעזרתה של השכנה מהדלת ממול, וללוות ממנה חבילת סוכר. אולם בעודה עושה את דרכה אל הדלת, החלה עקרת הבית מהרהרת: "מה תחשוב עלי השכנה? מזמינה אורחים – ואין לה אפילו סוכר בבית... היא ודאי תלעג לי! אולי היא לא תאמר משהו, אלא רק תעקם את האף... אבל אני מבינה טוב מאד מה עובר לה בראש! היא ודאי שואלת את עצמה, מדוע הזדרזתי כל כך להזמין אורחים – לפני שווידאתי שיש ברשותי את המצרכים הדרושים...".

עקרת הבית ממשיכה להרהר, ובינתיים – לחץ הדם שלה עולה והלב מאיץ את פעימותיו. כשהיא דופקת על דלת ביתה של השכנה, היא כבר טעונה ברגשות שליליים. רגע לאחר מכן פותחת השכנה את הדלת בחיוך רחב, וכשהיא שומעת את מבוקשה של שכנתה – היא ממהרת בשמחה אל המטבח, וחוזרת לאחר רגע ובידה חבילת סוכר.

אולם מיודעתנו, שכבר הספיקה להיטען במסה כבדה של רגשות שליליים – אינה יכולה לראות את ההתרחשויות באור חיובי, ולפיכך, היא מגיבה בתסכול: "מה בסך הכל ביקשתי... חבילת סוכר! למה את צריכה לשפוט אותי כל כך? למה הגישה הביקורתית הזו?"...

מעשה זה אולי לא התרחש במציאות, ואפשר שאינו אלא בגדר הלצה בלבד, ובכל זאת, במידה מסוימת, הוא משקף תהליכים רגשיים ונפשיים שאנו חווים על בסיס יומיומי. לא אחת, אנו מעניקים פרשנות שלילית לסיטואציות שונות, מבלי כל קשר למציאות האובייקטיבית, רק בשל התהליכים הרגשיים שחווינו בדרך אל הסיטואציה הנוכחית. חשיבה שלילית – תגרום לנו להעניק פרשנות שלילית לסיטואציות חיוביות ביסודן, לעומת חשיבה חיובית – שתאפשר לנו להעניק לסיטואציות הללו פרשנות חיובית.

במידה רבה ניתן לומר, כי הרבה יותר מכפי שהמציאות האובייקטיבית משפיעה על הפרשנות שאנו מעניקים לסיטואציות שונות, משפיעה על הפרשנות הזו צורת החשיבה שלנו. וכמובן, הפרשנות שאנו מעניקים לסיטואציות בחיינו – תשפיע באופן ניכר ומשמעותי על החוויה שלנו בסיטואציות הללו, ועל הרגשות שיתעוררו בעקבותיה.

וכאן חשוב לשים לב, שלעיתים קרובות, הפרשנות שאנו מעניקים לסיטואציות שונות בחיינו – משפיעה על המציאות, ומובילה להתגשמותה של הפרשנות הסובייקטיבית שלנו ברמה האובייקטיבית. נמחיש זאת באמצעות דוגמה: נניח שאותו סיפור אשר סיפרנו זה עתה על דרך הלצה, היה מתרחש במציאות. אך מסתבר, שבאופן טבעי, השכנה שמחה מאד להושיט לשכנתה עזרה ולהלוות לה חבילת סוכר, מבלי שתחלוף בדעתה אפילו לרגע מחשבה שיפוטית כלשהי אודות הנסיבות שהובילו לצורך בהלוואה זו. אולם מה יקרה אם לאחר שהשכנה תושיט את חבילת הסוכר במאור פנים, היא תזכה למקלחת של צוננים בגין הגישה השיפוטית כביכול, שמעולם לא היתה לה? סביר להניח, שבפעם הבאה – היא כבר לא תשמח כל כך לפתוח את הדלת לשכנה הקנטרנית, שאינה יודעת להכיר טובה...

נמצא אפוא, כי על אף שמלכתחילה לא היה כל מקום לפרשנות שלילית ביחס לסיטואציה הפשוטה הזו, של הלוואת חבילת סוכר – הרי שבפועל, החשיבה השלילית של השכנה המבקשת עשויה בהחלט להוביל לכך שסיטואציה דומה בעתיד תתאפיין בגישה שלילית מצידה של השכנה המלווה... ובכלל, גישה שכזו עשויה בהחלט להוביל לכך, שהשכנה בעלת החשיבה השלילית תמצא את עצמה מבודדת חברתית, וודאי שתהנה מאהדה פחותה מצידם של הסובבים אותה.

הרי לנו דוגמה אחת למצב שבו הגישה השלילית הגשימה את עצמה. הבה נביא דוגמה נוספת לכך: אדם מגיע הביתה לאחר יום עבודה, ורעייתו פותחת לו את הדלת בפנים חמוצות. אובייקטיבית, אין כל קשר בין הבעת פניה של הרעייה, ובין משהו שהוא עשה או נמנע מלעשות... אולם אם הגישה שלו לחיים שלילית, והוא נוטה להעניק לסיטואציות בחייו פרשנות שלילית – הוא ודאי ייחס את מצב רוחה של הגברת אליו, בדרך כזו או אחרת. למשל, הוא עשוי לצאת מתוך הנחה, כי הרעייה מחמיצה פנים משום שלא הספיק לתקן את המדף בחדר השינה, כפי שביקשה ממנו אתמול.

באותו הרגע, אך סביר להניח, כי הוא יתחיל לחפש כל דרך אפשרית בכדי להתגונן מפני ה"האשמה" שמופנית כלפיו, וכידוע, הדרך הטובה ביותר להתגוננות – הינה באמצעות האשמה חוזרת... כך, מהר מאד הוא יתחיל להטיח ברעייתו האשמות שונות, שוודאי תגרומנה למריבה להתלקח, זאת גם אם מלכתחילה מצב רוחה הירוד של הרעייה כלל לא היה קשור לבית, אלא למאורע כלשהו שהתרחש במקום עבודתה.

שוב: מבחינה אובייקטיבית – מדובר היה באירוע שלא היה מקום להעניק לו פרשנות שלילית, אולם הפרשנות השלילית של הבעל – הגשימה את עצמה בסופו של דבר, עוררה מדון ומריבה, והובילה לכך שכעת פניה של הרעייה חמוצות בעקבות הוויכוח, שהותיר אחריו טעם מר...