"הם חזרו הביתה, כעת אנו נערכים להעניק להם תמיכה במוסדות החינוך"

35 ילדים ישראלים עומדים לשוב בימים אלו משבי החמאס, או שישובו בעזרת ה' בימים הקרובים. בנוסף להם יש עוד שישה בוגרים (מסיימי י"ב) אשר נמנים גם כן על רשימת החטופים. איך הם צפויים להיות משולבים במוסדות החינוך, והאם ייתכן בכלל להשיבם לשגרת לימודים בכיתה רגילה, אחרי שהות כה ארוכה בשבי?

בשיחה עם עינב לוק, מנהלת השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך, היא מציינת כי ההיערכות בימים אלו בשיאה, למרות שחלק מהילדים החטופים טרם שבו לארץ. "חשוב לי להדגיש שתהליך הקליטה של הילדים הוא תהליך שמתואם בין כל משרדי הממשלה, ובין כל הגורמים האזרחיים והצבאיים", היא מבהירה. "כפי שניתן לראות, השלב הראשון הוא זה שבו צה"ל מחזירים את השבים לארץ, ואז הם עוברים לאחריות משרד הבריאות כאשר מאושפזים בבתי החולים לצורך בדיקות. לאחר השחרור מבתי החולים הם עוברים לקהילה, כל אחד לביתו או למקום שבו הוא ומשפחתו מתאכסנים, ואז האחריות עוברת אל משרד הרווחה שמלווה כל משפחה וכל אחד מהילדים".

ומתי משרד החינוך נכנס לתמונה?

"אנחנו חוברים לצוות משרד הרווחה בשלב שבו כל משפחה כבר נמצאת בקהילה, ובמאמץ משותף אנו בודקים את מצבם של הילדים ומתאימים לכל אחד מהם תוכנית הדרגתית לפי מצבו".

עינב מדגישה כי בנוגע לכך חשוב מאוד להבין שמצבם של הילדים משתנה מאוד ממקרה למקרה. "בין הילדים ששוחררו ישנם ילדים שמתגוררים במקומות שונים בארץ, חלקם חזרו לבתיהם, כך שמבחינה עקרונית יכולים להשתלב במוסדות הקבועים שלהם ולפגוש את החברים המוכרים, אך יש גם כאלו שמתגוררים ביישוב שפונה מתושביו, כך שייתכן שהם יעברו להתגורר במלון או בדירה חילופית, וממילא כל המציאות שלהם תשתנה. יש גם ילדים שחזרו אל תוך בשורות מרות, כשגילו שהוריהם לא נמצאים עוד, או שאנשים אחרים הקשורים לליבם נרצחו. הסיפורים מאוד מורכבים ושונים, לכן אנו בודקים כל מקרה לגופו ומשתדלים לראות בכל מצב מה נכון לילד ולמשפחתו".

(צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)

ומה עם הצוות והחברים לכיתה? הם עוברים הכנה מתאימה?

"בוודאי. אנחנו נמצאים בימים אלו בקשר עם כל הצוותים החינוכיים שעומדים לקבל את הילדים, כדי להכינם לקראת התהליך, כשהכל נעשה עם ליווי מקצועי מתאים של אנשים שהוכשרו במיוחד לשם כך. אנו עובדים איתם על התמודדות בנושאי שכול ואבל, התמודדות עם שינויים מאסיביים, ובעיקר עם טראומה. אנו מאמינים שחשוב לתת לילד לחוש כמה שיותר המשכיות, ולכן כדאי ככל האפשר להמשיך לו את השגרה בדיוק באופן שהוא מכיר. כך למשל לילדים בגיל הגן חשוב לתת את הצעצועים האהובים עליהם ולשיר להם את השירים שהם מכירים, וגם לילדים הגדולים יש חשיבות להחזירם לאותה חברה ולאותה כיתה. לאנשי הצוות יש תפקיד מאוד חשוב, שכן ילד בכזה מצב מחפש דמות של מבוגר משמעותי ומוכר שיוכל ללוות אותו, להכיל את הקושי ואת המורכבות, ויחד עם זאת להביע אמונה ותקווה. לכן אנו משקיעים כל כך בהכנתם של המורים. 

"בנוסף, יש לנו צוותים שהוכשרו כדי להכין את ילדי הכיתה, כאשר גם כאן ההכנה משתנה בהתאם לגיל הילדים ולרמת ההבנה שלהם. המשותף לכולם זה הצורך להבין שאנו מוכרחים לכבד את הפרטיות של החברים שלנו ששבו, לא להכביד עליהם בשאלות, ובעיקר להקשיב למה שהם מספרים ולבדוק מה יכול לעזור ולשמח אותם. אנו מעודדים את הילדים לחשוב על מחוות קטנות שהם יכולים להציע לחברים באמצעות כתיבה, יצירה או כל דרך אחרת. כבר כעת אנו יכולים לראות שבין הילדים ששוחררו היו כאלו שביום הראשון לשחרורם מיהרו ליצור קשר עם חברים ואף להיפגש איתם, ויש כאלו שהיו מאופקים. הכל לגיטימי, והרעיון הוא לדעת להכיל כל אחד ולחשוב באמת על מה שטוב לו".

ואת מאמינה שאחרי כל ההכנות האלו, ילדים שהיו במשך כ-50 יום בשבי החמאס, יכולים אכן להשתלב בצורה בריאה בכיתה, ולהמשיך בחיים כרגיל?

"קשה לי להשיב על כך, כי אין שום מקרה אחר בעולם שאנו יכולים ללמוד ממנו ולהסיק מסקנות. זו הפעם הראשונה בה כל כך הרבה ילדים קטינים נמצאים בשבי של ארגון טרור. אבל מהיכרות עם נושא הטראומות, אני יודעת שיש אפשרות לצאת ממשברים קשים מאוד, להחלים ואפילו לצמוח. לשם כך חשוב להיות בסביבה מוגנת ומיטיבה, והכי חשוב - שמשדרת כל הזמן מסר של אמונה ותקווה".