המשפחות מגיבות לחזרת החטופים: "נראים קצת רזים. מתרגשים, אבל האבא עדיין בשבי"

11 חטופים ישראלים שוחררו אמש (שני) מידי מחבלי החמאס אחרי 52 ימים בשבי. המשפחות, שחיכו בדאגה ובגעגוע, משתפות כעת בתחושות ומדווחות על החשש לחייהם של האבות שנותרו בשבי.

שרון קלדרון, דודתם של סהר קלדרון בת ה-16 ואחיה הצעיר ארז, בן ה-12, אמרה: "אנחנו נורא מתרגשים ומאוד מחכים להם. זו שמחה עצומה שמהולה בעצב לא קטן - עופר שנשאר מאחור וכל החטופים שבלעדיהם התמונה הזאת לא שלמה. נמשיך במלחמה להביא את עופר ואת כולם הביתה".

"הם נראים קצת רזים, אני מניחה שקצת אוכל של אמא ושל דודה והם יהיו בסדר. אם היה לי מטבח כבר הייתי נכנסת, אבל גם אני בעצמי מפונה", הוסיפה הדודה. "היו המון ספקות, שום דבר לא היה ברור עד הרגע האחרון. אנחנו כבר 52 ימים לא יודעים מה קורה. ממש חיכינו, לא ישנו בלילה. גם היום בבוקר, והיום בצהריים זה לא הגיע, ובערב כשחסמנו את כביש בגין מול הקריה בצעקת האימהות של הדס, קיבלנו את הבשורה המשמחת שהילדים בדרך. אנחנו צריכים להחזיר את כל החטופים כי אחרת התמונה הזו לא שלמה".

מורן אלוני, אחיה של שרון אלוני-קוניו שחזרה עם בנותיה התאומות אמה ויולי בנות השלוש, ושל דניאל אלוני, ששבה עם ביתה הקטנה אמיליה, אמר: "הלב דופק רק כשאומרים לי שהן חזרו. האוויר שלקחנו פנימה לפני 52 ימים התחיל להשתחרר בימים האחרונים, וממשיך לאט לאט להשתחרר עם אחותי הקטנה והבנות שלה".

אלוני הזכיר כי האב נמצא עדיין בידי חמאס: "האוויר לא יכול להשתחרר בצורה מלאה עד שדוד יחזור. הימים האלה בבית עם אחותי הגדולה, שכל כך חיכינו לעטוף אותה, לחבק אותה. כל ההרגשה הזו מתחילה לאט לאט להשתחרר ואנחנו מחכים רק לחבק אותן ובאותה המידה להמשיך להילחם על דוד ועל כל החטופים".

עוד הוסיף: "בתור אבא אני יכול להגיד כמה זה נורא, אני משער, להישאר שם - זה מחזק לדעת שהילדים והאישה בטוחים, אבל כמה זה נורא שאתה רחוק המשפחה שלך ואתה לא יכול לחבק אותם בצורה הכי טבעית שבני אדם צריכים לחבק את המשפחות שלהם. אנחנו לא נפסיק להילחם. הנרטיב שאני ממש מפחד שייכנס של איזשהו רוגע כשאנשים משתחררים - ואני, ככל שזה תלוי בי, לא אתן לזה לקרות.

"אני חושב שבימים ובשבועות הראשונים רק ניסינו להתאפס על מה שקורה - בהתחלה לא ידענו כלום ואנחנו פשוט מנסים להיאחז בעובדות. לאט לאט ככל שהמידע מתחיל לזרום גם תקווה עולה וגם החוזק של להגיד 'אוקיי, היה רגע של שוק ועכשיו זה הזמן להתחזק'. עבדנו בלשמור על המלחמה הזו להחזרה שלהם כל הזמן וידענו שאנחנו צריכים לשמור את עצמנו חזקים כי הם צריכים את העטיפה הזו - מלאי כוחות ועם רוח מלחמה".