זוגיות ושלום בית

מלמדים אותנו לדבר בשפת השכל, ושוכחים את שפת הלב. איך מדברים אותה?

ליקוי זה בתקשורת גורם לבעיות אי הבנה. אנחנו נתקלים בהתפרצויות ופגיעות עד כדי מריבות, זאת מאחר ששורש המריבה הוא אינו בתוכן, אלא בכאב הרגשי שבתוך שני הלבבות

(איור: shutterstock)(איור: shutterstock)
אא

בחודשים האחרונים אני עדה להתפרצויות של בעלי שלא חוויתי בהם בעבר, על כל מיני טענות שלא הוזכרו ולוּ אפילו ברמז. התסכול הגדול שלי הוא שבעלי נתן לי להרגיש עד היום, שכביכול לא היו לו הקשיים שהוא מציג היום. זה גורם לי להרגיש גם לעתיד חוסר אמון בבעלי. מה עלי לעשות?

מקובל לספר על בעל החוזר לביתו ושואל לשלום אשתו, עונה האישה: "יש לי כאב ראש", והוא עונה לה בחזרה: "קחי אקמול". או כשהבעל חוזר הביתה עם פנים רציניות, והאישה שואלת אותו: "מה שלומך, הכל בסדר?", והוא עונה לה: "אני עייף!", והיא עונה לו בחזרה: "אז תלך לישון היום מוקדם". עד כמה שהתרחיש פשוט, הוא מבליט בעיה זוגית נפוצה של חוסר בתקשורת רגשית, שהלב אינו מדבר בשפתו שלו, אלא בשפת השכל.

אומנם האישה או הבעל אמרו את האמת הפשוטה: "כואב לי הראש" או "אני עייף", אך בלבו של כל אחד היה מסר אחר וסמוי: "תן לי תשומת לב", "תגרום לי להרגיש טוב יותר". הבעל או האישה לא שמעו את המחשבות האלה, ולכן הגיבו בפתרונות, והתוצאה של האכזבה לא איחרה לבוא לצד השני.  

הרי ברור לעומד מן הצד, שליקוי זה בתקשורת גורם לבעיות אי הבנה. אנחנו נתקלים בהתפרצויות ופגיעות עד כדי מריבות, זאת מאחר ששורש המריבה הוא אינו בתוכן עליו מתווכחים השניים, אלא בכאב הרגשי שבתוך שני הלבבות. כל צד מרגיש תסכול וכעס, ובעומק הלב דוחה את טענות השני. כל אותן רגשות מסתתרות מאחורי התוכן שעליו מתווכחים, ובאות לידי ביטוי בטון הדיבור וסגנונו, ובכך מוחרפת המחלוקת.

דוגמה לרגשות סמויים קשים המתבטאים בסגנון הדיבור: "את לא תגידי לי מה לעשות, קשה לי מספיק", או "אתה מתנהג כאלו לא אכפת לך", "למה אתה מאכזב אותי שוב?". וזאת מאחר שלא למדנו כיצד מנסחים תקשורת רגשית, לא מדוגמה אישית בבית ולא בבית הספר. השפה שלימדו אותנו היא שפת השכל ולא שפת הלב, המתייחסת לעובדות ומחשבות מופשטות אך לא לרגשות.

על כן, על כל אירוע שאחד הצדדים משתף יש לשאול את הרגש: "מה הרגשת?", ולאחר שהמשתף מביע את הרגשותיו כגון: אני בייאוש או בתסכול או יש לי כאב או עייפות וכדו', יש לנסות להבין בעקבות מה הגיע המשתף להרגשה זו, ולנסות להבין את אותה הרגשה בין אם היא הרגשה טובה או רעה, ולתת לה תוקף מבלי להציע שום פתרון. הרווח בזה הוא - שהמשתף ירגיש מובן, והצד השני יבין לסיבת ההרגשה של המשתף.

אם אחד מבני הזוג רואה שאין הצד השני מנסה ליצור תקשורת רגשית ולהבין את הרגשתו, אין זה אומר שיש לשתוק ולא להביע את הרגשתו, אלא יש לבקש עידוד וחום ולומר: "אני מרגיש/ה קצת ירוד/ה, והייתי רוצה קצת עידוד, מילה טובה, תמיכה חברית". לשמע מילים מדויקות אלה, יכול הצד השני להבין מה נדרש ממנו, ולרוב יסכים להעניק תמיכה לבן זוגו כמיטב יכולתו.

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט.

תגיות:שלום ביתזוגיות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה