החטופים מדברים: "לא ישנו במנהרות, החמצן שם הולך ואוזל"

החטופים ששבו הביתה הגיעו אמש (מוצ"ש) לכיכר החטופים, וקראו להחזרת חבריהם שעדיין בשבי. בעצרת השתתפו אמנים ואנשי ציבור. החטופים הצהירו בפני עשרות אלפי צופים: "כל יום שאתה חי שם יכול להיות היום האחרון. אתם לא יכולים לתאר את התופת. אסור להשאיר אותם שם. אף אחד, אף אחת, לא עוד דקה אחת".

הדס קלדרון, שחזרה בימים האחרונים מהשבי עם שני ילדיה, אמרה: "בבית מחכים לי ארז וסהר, גיבורי העל הפרטיים שלי ששרדו וחזרו. העדויות מטלטלות ומחרידות, אף ילד, ילדה, איש ואישה לא צריכים לחוות זאת. אסור לשכוח שאבא שלהם עופר עדיין שם. אל תשכחו גם את הגברים. אחרי ששבתי מהשבי, עכשיו יותר מתמיד אני מבינה כמה זה בהול ודחוף. לא ניתן לדבר על העתיד או על ביטחון המדינה כל עוד לא מתקיים ביטחונם של כל החטופים".

ילנה טרופנוב, ששוחררה מהשבי לאחר שבעלה ויטלי נרצח ובנה סשה נותר בעזה בידי מחבלי חמאס, אמרה: "אני מתרגשת לעמוד כאן מולכם, באתי להגיד תודה כי בלעדיכם, לא הייתי פה. צריך להמשיך ולהחזיר את סשה שלי ואת כולם הביתה. עכשיו".

במהלך העצרת, הוקרנו סרטונים של החטופים ששבו משבי חמאס ומתאוששים כעת בבתי החולים בישראל ובבתיהם.

יוכבד ליפשיץ בת ה-85, ששוחררה לפני כחודש, סיפרה: "הייתי 17 יום במנהרות, לא ישנתי כמעט. היה לי מחסור במזון. בארבעת הימים האחרונים חליתי והמחבלים פחדו שאני אגרום למגפה שם במנהרות. כל יום שם הוא קריטי, גם בגלל התנאים, תנאי המחיה שם מאוד קשים, החמצן בתעלות הולך ואוזל. הפחד מנקמה שלהם דרך החטופים שלנו גדולה. יש שם עוד חטופים בני 85 וצעירים שלא יעמדו בלחץ הנפשי והבריאותי. החובה המוסרית של הממשלה הזו זה להחזיר אותם מיד, בלי היסוס, הביתה".

יפה אדר בת ה-85, ששוחררה משבי חמאס לאחר 49 יום בשבי, הוסיפה: "אני הפעם מדברת בתור סבתא של תמיר ארד, הייתי 49 יום בתופת הזו. אני מבקשת ומתחננת מכל מקבלי ההחלטות - תוציאו את הילדים, תוציאו את כולם. זה לא קל, לא להם ולא למשפחות ולא לאף אחד. עכשיו אני רוצה לראות אותם, לא כשאני אהיה בארון. בבקשה, זה הזמן".

רז בן עמי, ששוחררה משבי חמאס אחרי 54 ימים, אמרה: "אני רוצה להגיד לכם תודה על שהחזרתם אותי. לכל אחד מגיע שיחזירו אותו כאן ועכשיו, הם לא צריכים את הסבל הנוראי הזה. חייבים להוציא אותם משם כי אם לא נוציא אותם עכשיו, הם לא ייצאו בחיים".

דיצה היימן, שהייתה למעלה מ-50 ימים בשבי החמאס, אמרה: "היה מעט אוכל בשבי וככל שעבר הזמן האוכל הלך ופחת. ככל שהזמן עובר, הנזק הולך וגדל והיכולת של הגוף לשרוד הולכות וקטנות. זו סכנת חיים וסכנה נפשית. חייבים להוציא אותם מיד ולעשות הכל כדי שזה יקרה".

דניאל אלוני, ששוחררה מהשבי אחרי 49 ימים יחד עם בתה אמיליה, הוסיפה: "ב-7 באוקטובר נחטפנו בברוטליות מהבית שלנו. הבנות שלנו ראו דברים שילדים בגיל הזה, או בכל גיל, לא צריכים לראות. סרט אימה. אתה מרגיש שאתה רוצה לצבוט את עצמך ולהתעורר מהסרט הזה. אני מדברת ואני רועדת, סליחה. זה היה מבעית, זה היה מפחיד. אין סדר יום, אין כלום. ישנים, בוכים. כל יום נוסף שעובר הוא נצח שלא נגמר. בשבי נמצאים עדיין גיסי, אח שלו, בת זוגו, בת זוגתו ואח שלה. אנשים יכולים למות שמה, כי יחליטו פשוט לרצוח אותם. שחררו אותם עכשיו, מיידי, אין זמן. אני מתחננת בשמי ובשם שאר החטופים".

אלוף במיל' נועם תיבון, שחילץ את בנו ונכדותיו מהמחבלים שחדרו לנחל עוז, נשא דברים: "שחרור כל החטופים הוא המשימה העליונה של המלחמה, לפני כל משימה אחרת בראש סדר העדיפויות שלנו. עד שלא נחזיר את כל החטופים לא ננצח במלחמה. לא ננוח ולא נשתוק ולא נשקוט עד שנחזיר את כל החטופים. נפגשתי בשבועות האחרונים עם חיילי צה"ל והמפקדים והמפקדות המופלאים בעזה. הם כולם חדורי מוטיבציה להחזיר את כולם לארץ, והם מוכנים לעשות הכל בשביל שזה יקרה".

ענבר גולדשטיין, דודתם של אגם, גל וטל גולדשטיין אלמוג ששוחררו משבי החמאס: "זכינו ביום ראשון האחרון לקבל חזרה את בני משפחתנו בריאים ושלמים. אני כאן היום, כי הבטחנו לאורך כל הדרך שגם כשאהובינו ישובו  לא ננטוש את המאבק. אנחנו משפחה אחת. כולם צריכים לחזור. יש לנו אחריות כלפיהם, אני, אתם, הקבינט ומדינת ישראל. אסור לנו להשאיר אותם שם לעוד שנייה אחת. תחזירו אותם, אני מבקשת, עכשיו".