זוגיות ושלום בית
"אני לא יכול לחיות איתה – היא בדיוק ההיפך ממני!"
"נשמע לפי מה שאתה מספר שנועה היא בת הזוג המושלמת עבורך", עניתי לו. האם הפכים באמת משלימים?
- חנה דיין
- פורסם כ"א כסלו התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
"תקשיבי, אנחנו טעינו פה ובענק! אני לא יודע איך לא שמתי לב לזה עוד לפני שהתחתנו. אנחנו פשוט כל כך שונים. אני אוהב את השקט שלי, את השגרה שלי בבית כנסת, לשבת בבית ללמוד בלי הפרעות – והיא בדיוק ההפך ממני, היא אוהבת לארח כל הזמן, רוצה לטוס לחו"ל, לטייל.
"אנחנו שונים כל כך, איך לא עליתי על הטעות הזאת כשהתחתנתי איתה? אני מרגיש שאני לא מסוגל עוד לסבול את כל האורחים שהיא מזמינה לי כל יום הביתה, והורסת לי את השלווה והשקט שאני רק מחכה להם כשאחזור מהעבודה.
"אני לא מעוניין כל חודש לטייל ולחפש את עצמי בכל מיני מקומות בעולם.
"אנחנו כנראה לא מתאימים. זה ממש שקוף ואולי הגיע הזמן שכל אחד ילך וימצא לו זוגיות מתאימה יותר", התלונן בנימין.
"נשמע לפי מה שאתה מספר שנועה היא בת הזוג המושלמת עבורך", עניתי לו.
"אנחנו הפוכים לגמרי, איך את יכולה להגיד דבר כזה?", הגיב בסערה.
"זה שנועה הפוכה כל כך ממך, זו מעלה ולא חסרון. זה שאתה לא מצליח לשאת את הקשר ואת כל התכונות ההופכיות של נועה, זה הבהוב חזק מאוד של מערכת הבקרה שלך, שאתה נמצא במקום לא מתוקן בנפש, שבו המידות שלך לא מתוקנות, והמקום הזה מוביל אפילו לחולי נפשי".
"מה הכוונה? אז מה זה אדם בריא בנפש? מה זה מידות מתוקנות?", שאל.
"לכל אחד יש איזה מאפיין אישיותי, שדרכו בנויות כל תנועות הנפש שלו.
"נניח שאתה נוטה יותר לצמצום, יותר להסתגרות – אז המקום הבריא הוא להצליח לא לאפשר למאפייני האישיות האלה להשתלט על החיים שלך, ולצבוע את האופן שבו אתה חושב ומבצע החלטות. המקום הבריא הוא בעצם היכולת לצמצם מהמידות הדומיננטיות בתוכך, וזה מה שיגרום לך לאהוב את נועה.
"אתה תרגיש שהמקום ההופכי של נועה היא השלמה עבורך, משהו שאין לך. ככל שאתה מתוקן יותר – ככה זה יגרום לך ליותר משיכה.
"כל עבודת האדם בקשר הזוגי היא דווקא ההתחברות להיפוך, שמאפשר לצמוח ולגדול. כשאתה מתוקן, אתה לא נותן לרגשות לא רצויים להשתלט עליך, וכל המידות האלה של ההסתגרות והצמצום שיש בך לא מאירים בך בעוצמה חזקה כל כך.
"זו תוצאה של עבודה עצמית ויכולת שרוכשים במהלך החיים, וצריך להתמיד בזה בעבר, בהווה ובעתיד.
"אם אתה לא עובד על עצמך, אז קשה לך מאוד להתפשר ולראות את המעלות והאיכויות שבמידות ההופכיות של נועה. ככל שאתה מתוקן יותר, כך אתה יכול יותר להעריך את זה שהיא כזאת חברמנית ואוהבת לארח. את זה שהיא מכניסה לך חיות לבית.
"אף על פי שזו לא התנועה שלך, תוכל להרגיש שהיא משלימה אותך ומלמדת אותך לקבל ולפתח מידות שלא קיימות בך".
"אני חייב להיות כן, ואני רוצה להגיד לך שאני מרגיש שאני לא יכול לסבול את זה", אמר.
"נכון, זה בגלל שהמידה הדומיננטית שלך משתלטת עליך ומייצרת קפדנות וריחוק, וזה גם מביא אותך להקטנה ולזלזול בנועה. אתה לא מעריך את האיכויות שלה.
"מתוך הזלזול הזה שאתה חש כלפי התכונות השונות שלה, נוצר ביניכם ריחוק רגשי, ומשם הקשר רק הלך והידרדר למקומות הקשים שהגעתם אליהם.
"את המקור לחוקיות הזאת בנפש אנחנו שואבים מהחסידות והקבלה. כשמידה אחת משתלטת על כל המידות, זה נקרא מצב של תוהו. אני רואה את הכל דרך זווית הראייה הזו של אותה מידה מצומצמת, ואם זה לא כמו שאני רואה את הדברים, אני מרגיש שאני לא יכול לסבול את זה. מידת החסד לא נותנת מקום למידת הגבורה, ולהפך.
"על מנת שניתן יהיה לתת מקום למידה אחרת, חייבים לשבור קצת את המידה הדומיננטית. עד שאתה לא תשבור את המידה הדומיננטית שלך, את הטבע שלך, לא תצליח להגיע למצב שבו אתה מקיים יחסים טובים, תקינים ומצמיחים עם נועה".
"את לא חושבת שאני צריך להביא אותה לפה, ונראה מה היא צריכה לשנות אצלה? איך היא יכולה לבוא יותר לכיוון שלי?", שאל.
"זה לא העניין כרגע. העבודה הזוגית בסופו של דבר היא שכל אחד עובד בשדה שלו, על הטבע והמידות שלו.
"בגלל שהמידה הדומיננטית משתלטת על האישיות שלך, אין מקום לשיתוף פעולה כי יש פה איום, מישהי שונה ממך עם תכונות אחרות שמאיימת על הקיום שלך".
חנה דיין hanna.tipul@gmail.com
לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן