"האיש הרשע הרים אותי ובכיתי": הילדות שחזרו מהשבי בעדות מטלטלת

דורון אשר ובנותיה רז ואביב שוחררו בשבוע שעבר מהשבי בעזה. יוני, אביהן של הבנות, העלה אמש (ראשון) פוסט בפייסבוק בו שיתף בימים הראשונים שעברו על המשפחה מאז החזרה מהשבי. בווידוי מצמרר הוא מספר מה השאלות שמטרידות את בנותיו הקטנות.

"דקות ספורות מהרגע שבו פגשתי לראשונה את רז ואביב, ילדותיי הקטנות בנות 4.5 ו-2.5 ועד לרגע זה, הן לא מפסיקות לדבר. 'אבא, מזל שלא נסעת איתנו בטרקטור', 'הרשע הרים אותי ובכיתי', 'אבא, פגשת את סבתא?' (שנרצחה), 'הרשעים לקחו לאמא את הטבעת', 'הכנתי לך ברכות ולא הרשו לי לקחת', 'אבא, הרשעים בכלא?', 'אולי סבתא נפצעה?', 'אבא, לא היית איתנו בטרקטור, למה?'

"אני מחזיק את עצמי, עונה ברוגע ומסביר בסבלנות. כך אני במשך שבוע, צמוד אליהן, לא עוזב, רק מחבק. דורון, שהיא הגיבורה בכל הסיפור, החזיקה אותן 49 ימים בשבי עם עין אחת פקוחה בלילה שלא יופרדו. הגוף והנפש של שנינו תשושים. אבל כרגע זה לא מה שחשוב, הסיפור עוד יסופר. כרגע חשובים אחינו ואחיותינו שעדיין מוחזקים בשבי.

"גדי מוזס (79), מהמבוגרים שבחטופים, לו רז ואביב קוראות 'סבא גדי' כי הוא בן זוגה של חמותי ז"ל מזה 20 שנה. אבא, סבא, אח, שאיבד את זוגתו שאהב כל-כך, וכעת הוא עוד שם, חטוף. כפיר ביבס (11 חודשים) הצעיר שבחטופים, התינוק המתוק שאי אפשר לישון בלילה בגלל שהוא ואחיו אריאל מוחזקים שם בשבי, לאחר שסבא וסבתא נרצחו ואמא ואבא נחטפו. בלתי נסבל, בלתי מתקבל על הדעת. כולם מגדול ועד קטן, הם אחים ואחיות שלנו, הילדים שלנו, התינוקות שלנו, מי היה מאמין שייחטפו? אסור לעצור, אסור לנשום, עד שהם בבית".