מאיה ליימברג: "החבאתי את בלה תחת המעיל, המחבלים הבחינו בה רק בעזה"

לפני כשבוע שוחררה מיאה ליימברג בת ה-17 מעזה, ביחד עם אימה, גבריאלה (57). ליימברג נצפתה ביום השחרור מחזיקה בידיה את כלבתה בלה, שהייתה ביחד עימה בעזה. מיאה ואימה התארחו באותה שבת של שמחת תורה בניר יצחק אצל הדודה, קלרה מרמן, שנחטפה אף היא יחד עם אח נוסף, פרננדו מרמן.

בריאיון היום (רביעי) לסוכנות הידיעות רויטרס, סיפרה ליימברג על התנאים שבהם הוחזקה בשבי, יחד עם כלבתה: "פיזית אני מרגישה בסדר. נבדקתי גם בבית חולים כשהגעתי, ואני לגמרי בסדר. מנטלית זה היה חתיכת מסע וחוויה קשה. אני כרגע לא מרגישה טוב אבל לא בטראומה. אני לא מרגישה כאילו אני לא יכולה לישון, אבל זאת חוויה קשה וצריך לתת לזה לשקוע".

ליימברג הוסיפה כי "חשוב לי להגיד שאפילו שאני ואמי ודודתי השתחררנו, ויש רבים נוספים ששוחררו, חשוב להילחם עבור אלו שעדיין שם. הדוד שלי ובת זוגו עדיין שם ואנחנו מתגעגעים אליהם. זה מרגיש לא בסדר להיות פה בלעדיהם. לא סיימנו פה. כולם צריכים את החלק שלהם כדי שהחטופים יחזרו".

אביה של ליימברג סיפר בריאיון, כיצד הצליחה בתו להחביא את הכלבה בזמן שנחטפה ובמהלך השבועות בשבי החמאס: "היא אמרה לי 'הכנסתי את בלה מתחת לבגדים שלי כשנחטפנו מהקיבוץ'. המחבלים שמו לב רק במנהרה בעזה, שהיו בסולם שהוציא אותן מהמנהרה אל פני הקרקע. היא חששה לחיי הכלבה אם היא תישאר מאחור, אז היא הכניסה אותה מתחת למעיל שלה כשהן נחטפו מהקיבוץ".

האב הוסיף כי באותו רגע התפתח ויכוח בין המחבלים, בסופו החליטו להחזיק את הכלבה ולא להשאיר אותה מאחור, "כך בעצם התאפשר למיאה לשמור אותה איתה". על השאלה כיצד שרדה הכלבה הקטנה בשבי, אמר ליימברג שהחטופים האכילו אותה בשאריות האוכל שלהם, והוסיף שהם "דאגו שתעשה את צרכיה בחלק מסוים של הבית, אותו ניקו לאחר מכן, כך שלא היה ריח". מיאה הוסיפה: "זה היה מסע משמעותי עבורי ועבור בלה. המזל שבלה שונה משאר הכלבים הקטנים שאני אישית מכירה. היא די שקטה, אז הם לא שמו לב אליה".