למי שלא שם לב: אנחנו בעיצומה של מלחמת עולם נגד היהודים

בימים האלה, בכל מקום שתבקרו ברחבי העולם – רצוי מאוד שלא תבליטו את יהדותכם. אין כמעט עיר מערבית שלא תמצאו בה גילויי שנאה קיצוניים כלפי יהודים. כל יהודי שנושא על גופו סממן יהודי בפומבי – עלול למצוא את עצמו מטרה לקריאות גנאי, ואף קורבן לפגיעה פיזית.

ככה זה. העולם הנאור, שהתהדר תמיד בערכיו הנעלים ובקדמה שהביא לעולם, מתגלה בימים אלה בשיא עליבותו. המוני אדם, שטופי שנאה ליהודים, שוטפים את הרחובות הראשיים, את הכיכרות ואת רחבות הקמפוסים באוניברסיטאות הנחשבות בעולם, ושואגים כמו שבטים פראיים ופרימיטיביים נגד היהודים. כמו בתקופות החשוכות בהיסטוריה.

העיוות המוסרי שיצרו הוגי הדעות הנאורים מאפשר כיום לכל מחבל פוטנציאלי להסית בפומבי לרצח יהודים, כאשר הוא חוסה תחת מטריית ההגנה המתחסדת של ערך חופש הביטוי. מובילי דעת קהל אנטישמיים מנצלים היטב את העיוות הזה, ומחריפים את הסיסמאות שהם משמיעים נגד יהודים בהפגנות של תומכי החמאס ברחבי העולם.

השבוע קיבלנו המחשה למתיחת גבולות השיח האנטישמי. בהפגנה, שהתקיימה בפילדלפיה שבארה"ב, הושמעה מפיו של המסית התורן הסיסמה הבאה: "גולדי, גולדי, לא תוכלי יותר להסתתר – זאת מלחמת ג'נוסייד יהודית". משמעות הדברים היא, שהמלחמה נגד החמאס נועדה בעצם להשמיד באופן מכוון את "העם" הפלסטיני. הדבר שמטריד במיוחד בסיסמה הזאת שהיא כבר לא מכוונת "רק" נגד מדינת ישראל – כפי שהקפידו האנטישמיים לציין בעבר – אלא כלפי כלל היהודים. כלומר, לטענתם היהודים ככלל הם רוצחי פלסטינים. הטענה הזאת, שהיא כמובן שקר גס על גבי שקר גס, היא גם עלילת דם מסוכנת שעלולה להביא חמומי מוח לנקוט בפעולה ולנקום ביהודים.

סיסמה אנטישמית נוספת ש"כובסה" לאחרונה היא "מהנהר עד לים – פלסטין תהיה חופשית", שמשמעותה הפשוטה היא קריאה להשמדת מדינת ישראל על יושביה. הסיסמה הזאת, שמושמעת ומוכרת היטב בכל הפגנת תמיכה בחמאס, הפכה למעשה לקריאה לגיטימית להשמדת יהודים. וכך, בחסות הערכים הנעלים של המערב הנאור, האנטישמיות הופכת ללגיטימית.

אלו ימים לא קלים עבורנו, היהודים. אחרי חודשיים של לחץ מתמיד, גם אם מבקשים להתרענן ולמלא מצברים – אין לאן לברוח. מהצפון ועד הדרום, מדינת ישראל נמצאת תחת איומים ביטחוניים שלא נותנים מנוח. גם אם תרצו לטוס לחו"ל – תגלו שזה לא פשוט, ובוודאי לא מרגיע. רק השבוע המל"ל פרסם אזהרת מסע שלא להגיע למרבית המדינות בחו"ל. בנוסף, הוא הנחה לבדוק את מצב המחאות וגילויי האלימות כלפי ישראל גם במדינות ללא אזהרת מסע; להתרחק מהפגנות ומחאות; לשמור על ערנות ולהקפיד לשים לב למתרחש מסביב; ולהימנע מהחצנת סממנים ישראליים ויהודיים. ואם אלו ההנחיות, איזה רוגע תמצאו שם?!

ולמרות המצב הקשה – אין מקום לייאוש. לאורך ההיסטוריה היהודית היינו כבר במצבים דומים, ויצאנו מהם. את אחד מהאירועים ההיסטוריים הללו אנחנו מציינים השבוע – בחג החנוכה. גם אז היה מצב של ייאוש כללי – היוונים שלטו ביהודים שלטון ללא מצרים, ולא אפשרו להם לחיות על פי אמונתם. הייאוש הביא את מרבית העם היהודי להיכנע לצרים ולהשלים עם המצב. רק מעטים נשארו נאמנים לדרך האבות, והתעקשו להמשיך לקיים את המצוות. המוזר באותם יחידים הוא שהם לא הסתפקו בעצמם, אלא נלחמו כדי שכולם יוכלו לחיות חיים יהודיים ללא חשש. ועוד יותר מוזר שהקבוצה הקטנה הזאת, שבתחילת דרכה מנתה בסך הכל 13 איש, יצאה למלחמה מול האימפריה החזקה בעולם, ולמרבה הנס הבלתי נתפס, הם גם ניצחו אותה. כאלה אנחנו – עם שחי בניסים.

לא בכדי קבעו חז"ל את ציון הנס הזה כחג שיצוין לדורות. ברוח קודשם הם ידעו שעם ישראל ייצא לגלות ארוכה וחשוכה, ויהודים יפגשו מצבים שעלולים להביא אותם לכדי ייאוש. לשם כך ממש נועדו נרות החנוכה – כדי להאיר לנו גם באפילה הכי גדולה, ולהזכיר לנו כי גם שם ה' נמצא. ברצותו, אין שום מגבלה שתמנע ממנו להביא אותנו אל הגאולה, גם אם לשם כך יידרשו ניסים.

כך גם עכשיו: אמנם המצב די חשוך, קשה ומדאיג, אבל בעזרת ה' התקופה הזאת תחלוף והאור ישוב ויזרח, ועוד יבואו עלינו ימים טובים.