הקמפוסים בארה"ב מלאים באנטישמיות – מה ממשלת ישראל צריכה לעשות?

הכותרת הראשית לטור לא נוסחה במקרה. היא נכתבה כתגובה מפורשת לסרטון של עיתונאי "כאן חדשות", שאול אמסטרדמסקי. שאול, עיתונאי מוערך וידוע, "קיבל בחילה", לדבריו, כשצפה בנשיאות האוניברסיטאות השונות בארה"ב מסרבות לגנות את הקריאות לרצח העם היהודי הנשמעות ברחבי הקמפוסים.

גם אני קיבלתי בחילה, אך בניגוד לשאול – לא הופתעתי כלל. יחד עם זאת, מדבר אחד כן הופתעתי: אמסטרדמסקי דורש מממשלת ישראל "לעשות משהו בנידון".

אני לא מרבה לכתוב תגובות ביוטיוב, מהסיבה הפשוטה – יוצרי הסרטונים עצמם לא קוראים אותן. אך כאן עלה לי צורך עמוק בתגובה. תיארתי לעצמי שכמה מילים מגולשת עלומה ביוטיוב לא יגיעו ליוצר הסרטון, אך אולי, רק אולי, טור של כתבת דעה בהידברות כן יגיע לידיו – וזו הסיבה היחידה לכך שאני כותבת שורות אלו.

"האם קריאת להשמדת העם היהודי מנוגדת לערכי האוניברסיטה, כן או לא?"

בסרטון המדובר, נשיאות האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב – הרווארד, MIT, פן – מסרבות לגנות את הקריאות לרצח העם היהודי. "תלוי בהקשר", הן עונות לשאלה שנשאלו שוב ושוב במהלך שימוע בקונגרס. "רק אם זה יגיע לידי מעשה", אומרת אחת מהן.

אודה ולא אבוש – גם בלבי חלפה המחשבה: "מה עושים עכשיו, חייבים לעשות משהו – זה לא יכול להימשך". יחד עם זאת, הקריאה שלי לממשלת ישראל שונה מעט מהקריאה של אמסטרדמסקי. אין בי כל רצון שממשלת ישראל "תטפל בבעיה" שמתרחשת בין כותלי מוסדות אקדמיים בחו"ל. יש בי רצון שממשלת ישראל תטפל בבעיה מהשורש. והשורש מתחיל כאן – במדינת ישראל. באוניברסיטאות שלנו.

נכון, זה מטריד מאוד לראות נשים גויות (זה פוליטיקלי קורקט להגיד "גויות" אחרי השביעי באוקטובר, נכון?) מחייכות (כן, אחת מהן פשוט חייכה בהתנשאות), כשהן מתפתלות על כיסאן במקום לעמוד בנחרצות ולהגיד "אנטישמיות? לא בבית ספרנו".

אך מה לעשות, ואותי מטרידה יותר הכותרת הבאה: "תמונות מחבלים והסתה בהפגנה באוניברסיטה העברית – סטודנטים מתא חד"ש ערכו הפגנה בעד שביתת האסירים הביטחוניים. ההפגנה כללה הנפת שלטים עם תצלומי מחבלים וקריאות לסילוק הציונים". נחשו מאיזו שנה הכותרת? 2017 (!).

בשנה הזו ובקודמות לה, כפי שאביא בהמשך, נערכו באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שוב ושוב, הפגנות פרו-פלסטיניות תומכות טרור. המפגינים נשאו באופן קבוע דגלי אש"ף וחמאס ותמונות של רוצחים היושבים בכלא הישראלי. כמובן שאת התמונות הללו נשאו המפגינים בגאון – הרי מדובר ב'אסירים ביטחוניים' מסכנים ולא חלילה בשוחטי ילדים. חלילה לכנות אותם נאצים, רוצחים, מחבלים.

עכשיו, בואו נניח ומישהו בממשלה (כל ממשלה – שמאל או ימין) היה מנסה למנוע את ההפגנות האלו. מי היה קם נגדו בזעקות שבר על זכויות האדם של המפגינים המסכנים? שלושה ניחושים. יש לי הרגשה שכל הקוראים ענו בניחוש הראשון.

בג"ץ מנע שוב ושוב מהממשלות השונות לפעול כנגד הפגנות כאלו בטענה של חופש הביטוי, מנע מאסר של מסיתים לטרור ברשתות חברתיות, ועוד. בימים אלו, אגב, כן מתבצעים מעצרים כאלו – בכל זאת, הרי התרחש כאן טבח מחריד לפני חודשיים. אך אל דאגה. המסיתים משוחררים בחזרה לחופשי, בחסות החוק, בטענה שאינם מזיקים לציבור.

הריקבון האנטישמי התחיל כאן, הרבה שנים קודם

ואם זה לא הספיק לקוראינו היקרים, הנה ציוץ מטוויטר ( (xמחודש מאי 2022: "אוניברסיטת בן גוריון אישרה הפגנה עם דגלי פלסטין מול הפגנה של סטודנטים עם דגלי ישראל. האוניברסיטה מנעה כניסה של תושבים עם דגלי ישראל לקמפוס בטענה לשמירה על שלום הציבור" (כאן חדשות).

רוצים עוד? אני בסך הכל עושה חיפוש קליל בגוגל. בבקשה. הנה ציטוט מדבריו של איתמר בן גביר באותו חודש:

"ח"כ איתמר בן גביר אמר בדיון: 'אין כמעט שבוע שאנחנו לא מקבלים תמונות מהאוניברסיטאות שצועקים שם נגד היהודים ומניפים דגלי ארגון טרור. אפילו המאבטח באוניברסיטה מניף דגלי טרור. ללכת שם מרגיש כמו ברמאללה. לסטודנטית שמכנה עצמה פלסטינית אני אומר – לכי מכאן, כך זה לא יכול להימשך'. היחיד שאמר בגלוי לפני שנים את מה שכולם בשמאל אומרים היום בכובד ראש: "לא טוב לכם כאן? מוזמנים ללכת".

המשכתי לחפש בגוגל ממש עוד קצת, ונתקלתי בתשובה שכתבה הנהלת אוניברסיטת בן גוריון לראש עיריית באר שבע, שהזדעזע מקיום הפגנה עם דגלי פלסטין וקריאה לרצח יהודים בתוך האוניברסיטה:

"יומיים אחרי יום הגיוון הבינלאומי, נוכחנו שוב לראות שהקמפוס שלנו מכיל סטודנטים וסטודנטיות מכלל החברה הישראלית והמחזיקים במגוון דעות והשקפות. האוניברסיטה מהווה נקודת מפגש, בה ניתן להתוודע ולהכיר מקרוב אנשים, רעיונות חדשים ותפיסות עולם שונות. על כן, אפשרנו לקיים שתי עצרות פוליטיות עם דעות מנוגדות.

''אנו גאים בסטודנטיות ובסטודנטים שלנו המגלים אכפתיות כלפי הסובב אותם, מביעים את דעתם. היום הם התעמתו עם דעות מנוגדות, אך שמרו על הסדר הציבורי וניהלו את העצרות באופן ראוי. בצד חילוקי הדעות הפוליטיים הסטודנטיות והסטודנטים שלנו יודעים לעבוד יחד במעבדות, בכיתות ובפעילויות החברתיות", נכתב בהודעת ההנהלה.

מריחים את סגנון הפרוגרס המתנשא, מתובל בניחוח "זכויות אדם וליברליות"? אישית, אני חטפתי בחילה. בדיוק אותה בחילה שצפה ועלתה לי מול נשיאות האוניברסיטות בארה"ב. דברי הנהלת אוניברסיטת בן גוריון הם "העתק הדבק" והדהוד מדויק לדברי הנשים המכובדות שעומדות בראש האוניברסיטאות בארה"ב. ההבדל היחיד הוא שצריך להטריד אותנו יותר מכל: מדובר באוניברסיטה ישראלית במדינת ישראל.

הריקבון האנטישמי התחיל כאן, הרבה שנים קודם. ומי שבחר לעצום עיניים – פוקח אותן היום בתדהמה.

אז מה הפתרון – מה ממשלת ישראל צריכה לעשות?

נחזור לשאלה בכותרת – מה הממשלה צריכה לעשות בנושא האנטישמיות בקמפוסים? פשוט.

על הממשלה לחוקק חוק שאומר: כל סטודנט תומך טרור הקורא לרצח העם היהודי (ולא משנה באיזה סגנון), יועף לצמיתות מהאוניברסיטה. החוק יהיה תקף גם לגבי מנהלים ודיקנים, כמובן.

אבל רגע... אנחנו הרי לא יכולים לחוקק חוקים בארה"ב, זה לא הבית שלנו. אין לנו כלל השגה ויכולת לשלוח את ידינו לשם, מעבר לתגובת גינוי נחרצת. את החוק הזה צריך לחוקק מיד ולהחיל אותו ללא שהות על כל האוניברסיטאות בארץ. היום. עדיף אתמול. עדיף לפני כמה שנים. עוד לא אבדה תקוותנו.

חוק נגד תומכי טרור במוסדות אקדמיים, לובשי חליפות ו"ליברלים" ככל שיהיו, צריך להיות הבסיס לביטחון של כל יהודי – כאן במדינת ישראל, הבית היחיד (והאמיתי) של העם היהודי.