איך נתנהג בעוד חצי שנה, כשהבעיה תבוא על פתרונה?

לכתבה הקודמת: כשהפרשנות שלנו משפיעה על אירועים עתידיים

אם נשים לב, נמצא כי אדם בעל חשיבה שלילית – נוטה להשתמש לרוב בביטויים קיצוניים, כמו: "אין סיכוי", "אף פעם", "לא יתכן" וכדומה. למשל: הוא עשוי לומר לעצמו: "אין לי סיכוי להצליח לרזות, משום ששוב נכשלתי ואכלתי עוגה!"; או "אף אחד בבית הזה אינו חושב עלי!"; או "אנשים לעולם אינם משתנים בגיל מבוגר!".

אין מדובר רק בנושא סמנטי. לשפה יש משמעות רבה והשפעה ניכרת על צורת החשיבה שלנו, הרבה מעבר לוורבליות של המילה הנאמרת. כשאדם מדבר במונחים מוחלטים, קיצוניים, שאינם מותירים מקום לחשיבה נוספת – הוא באופן טבעי מושפע מתחושת הוודאות שהמילים הללו מקרינות, והמוח שלו מאמץ את התפיסה לפיה השינוי נמנע ובלתי אפשרי.

לכן, כדי לשרש את החשיבה השלילית, ולאמץ חשיבה חיובית – עלינו בראש ובראשונה לשנות את השפה בה אנו מדברים, עם אחרים וגם עם עצמנו... להימנע ככל שניתן מביטויים קיצוניים, ולהשתמש במידת האפשר בביטויים שקולים ומאוזנים יותר, שמשקפים נאמנה את המציאות. למשל: "אכלתי עוגה, כך שלא עמדתי היום בכללי הדיאטה שאימצתי לעצמי!"; או: "לאנשים בגיל מבוגר קשה יותר להשתנות!".

ביטויים מאוזנים מעין אלו ימנעו מאתנו לאמץ דפוסי חשיבה שליליים גורפים, ויאפשרו לנו לחשוב באופן חיובי ולזהות את פוטנציאל השינוי שנמצא כמעט בכל סיטואציה. כי אם היום לא הצלחתי לעמוד בדיאטה שקיבלתי על עצמי, אני יכול לעמוד בה מחר... אם קשה להשתנות בגיל מבוגר, זה עדיין אפשרי...

ככל שהביטוי הוורבלי לתפיסת המציאות שלנו יהיה מאוזן יותר וקיצוני פחות – כך נוכל לאמץ חשיבה חיובית שתוביל אותנו לשינוי, ותאפשר לנו להשיג תוצאות טובות יותר. אם במקום לומר לעצמנו כי "נכשלנו", נלמד לומר ש"עלינו להשתפר"; אם במקום לדבר על "פגיעה" נתייחס ל"אי נעימות"; אם במקום להתאכזב נדע לומר כי "כל עכבה לטובה" – אין ספק שהחשיבה שלנו תהיה חיובית יותר, ואנו נצליח להתמודד טוב יותר בסיטואציות שונות ולהתקדם לעבר שינוי שיצעיד אותנו קדימה.

עוד נוכל לשים לב, כי חשיבה שלילית מביאה אותנו לראות את המציאות בצורה קיצונית של שחור ולבן. למשל, אדם בעל חשיבה שלילית יאמר לעצמו: "אני לא מצליח בחינוך הילדים שלי!", כאשר הוא חווה אכזבה חינוכית כתוצאה מהתנהלות שלילית של מי מילדיו. אולם אם אותו אדם יבחן את המציאות אובייקטיבית, ויביט במשקפיים חיוביות יותר – הוא יוכל לשאול את עצמו: "האמנם? האם בכלל לא הצלחתי בחינוך הילדים?", ובדרך כלל יתברר שהחשיבה הגורפת והקיצונית, אינה הולמת את המציאות בפועל.

כמו כן, אדם בעל חשיבה שלילית עשוי לומר לעצמו: "אם לא הצלחתי עד כה בחינוך הילדים, אין סיכוי שאצליח מכאן ולהבא!". אולם אדם בעל חשיבה חיובית, ינתק את ההתניה הזו, ויטיל ספק במשוואה הבלתי מוכחת. גם אם אמנם לא הצלחנו עד כה בחינוך הילדים, אין זה אומר שלא נצליח גם מכאן ולהבא! האדם בעל החשיבה החיובית ינסה לחפש את הכלים בהם טרם עשה שימוש עד כה, ובאמצעותם לפעול לשינוי המצב הנוכחי.

לכן, כדי לעשות את הצעד הראשון לשם רכישת חשיבה חיובית, מומלץ בכל ערב לפני השינה לחשוב על שלשה משפטים קיצוניים שנמצאים אצלנו בראש, ולנסות להטיל בהם ספק. לנסות להגמיש את ההגדרות, לבחון אובייקטיבית את ההנחות, ולברר האם ההתניות מחויבות המציאות. אם נתרגל אט אט, בהדרגתיות, לראות את המציאות מתוך מבט של תקוה המאמין ביכולת לשנות ולצאת לדרך חדשה – אנו נגלה שבמרבית הסיטואציות בחיינו נוכל למצוא את הדרך שתאפשר לנו להיחלץ מהקשיים, ולהצליח!

נקודה נוספת שיכולה לסייע לנו לשמור על חשיבה חיובית, הנה המצאות בסביבה תומכת וחיובית. כאשר אדם נמצא באופן קבוע בחברה שמבקרת אותו, מורידה מערכו או מזלזלת בו – הוא יתקשה לשנות את דפוסי החשיבה המגבילים והשליליים שלו, ולאמץ חשיבה חיובית העומדת לסתירה לחוויה שהוא חווה מצידם של הסובבים אותו.

לעומת זאת, אדם שנמצא בחברה תומכת ומעודדת, וחווה על בסיס יומיומי הערכה, אמון ביכולותיו, ודרבון להצלחה – יפתח באופן טבעי חשיבה חיובית יותר, שהרי זו החוויה שהוא סופג מהסביבה בה הוא מוקף.

כמובן, גם לצורת החשיבה של הסביבה הקרובה על החיים בכללותם, ולא רק על יכולותיו האינדיבידואליות של האדם – ישנה השפעה רבה על צורת החשיבה של הפרט. אדם שמוקף בחשיבה שלילית, המקבלת בדרך כלל ביטוי בין השאר גם בדיבור ובמעשה – יתקשה לשמר דפוס חשיבה חיובי החורג מהאקלים החברתי בו הוא נמצא. וכך להיפך: אדם שנמצא בסביבה המתאפיינת בחשיבה חיובית – תשפיע לבטח על צורת החשיבה שלו כפרט, ותוביל אותו לראות את המציאות בעיניים חיוביות יותר וביקורתיות פחות.

משום כך, כאמור, חשוב להשתדל להימצא ככל שניתן בסביבה חיובית, כאשר הכוונה היא לסביבה חיובית ביחסה כלפי האדם עצמו, וכלפי החיים בכללותם.

ועוד נקודה חשובה, אותה נמחיש באמצעות דוגמה פשוטה: נתאר לעצמנו אדם ששוכב במיטתו בשעת לילה מאוחרת, לאחר שכל בני הבית כבר ישנים. הבית כולו חשוך, וכעת, הוא מנסה להפחיד את עצמו. הוא מנסה, בכוונה תחילה, לדמיין כאילו הוא שומע קולות של צעדים בבית, ואפילו רואה דמות חולפת ליד פתח חדר השינה... הוא שולח יד ומנסה להגיע אל מכשיר הטלפון כדי להזעיק משטרה למקום מבלי שהזר שמסתובב כעת בבית יבחין בכך, וכן הלאה...

אף על פי שאותו אדם מדמיין את כל הסיטואציה הזו במודע, סביר להניח שעצם ציור הסיטואציה במחשבתו – יגרום לדופק שלו להאיץ, ללחץ הדם לעלות ולזיעה לכסות את מצחו, משום שלמחשבות שלנו ישנו כוח רב: הן יכולות להשפיע אפילו על המצב הפיזיולוגי שלנו, וזאת אפילו במקום שבו אנו מודעים לכך שהן פרי דמיוננו בלבד!

ובכן, כעת, הבה ננסה לעמוד על המשמעות שישנה לדוגמה הזו שהבאנו: כאשר אנו שקועים בתוך בעיה, וכל הזמן חושבים על הבעיה הזו ועל ההשלכות שעשויות להיות לה – ברור שלא נוכל לראות את הסיטואציה בצורה חיובית ולמצוא מוצא מהמצב, משום שהמחשבה הבלתי פוסקת על הבעיה עצמה – גורמת לה להיות מוחשית ונוכחת, כאילו ההשלכות שאנו חוששים מהן – כבר קיימות במציאות, ברמת ודאות מוחלטת.

אם אנו רוצים למצוא את המוצא מהבעיה, ולהיחלץ ממעגל הקסמים שנוצר בעקבות החשיבה הבלתי פוסקת על הבעיה, שמעניקה לה מוחשיות ומציאות משל עצמה – עלינו לנסות לדמיין את עצמנו כאילו אנו כבר נמצאים אחרי פתרונה של הבעיה... כאילו הבעיה כבר אינה קיימת בחיינו, והשלכותיה אינן מאיימות עלינו.

כמובן, הכוונה אינה להתייחס למציאות בנאיביות או בחוסר מציאותיות, ולקבל כאמת את העובדה שהבעיה חלפה לה... כפי שהדגשנו, חשיבה חיובית אינה מהווה סתירה למציאותיות, ולהיפך: חשיבה בלתי מציאותית אינה חשיבה חיובית אלא דמיון פורה... הכוונה הינה אפוא, להיות מודעים לכך שהבעיה עדיין קיימת, אך לצייר במודע מציאות אחרת – בה הבעיה כבר נפתרה.

כפי שאמרנו, גם כאשר אנו מציירים במודע מציאות שאינה הולמת את המציאות האמיתית שבה אנו נמצאים – יש לעצם המחשבה כוח רב, והיא עשויה לגרום להשפעה חיובית על צורת החשיבה שלנו. עלינו לדעת ולהכיר את המציאות לאשורה, אולם במקביל, להחליט כי אנו מציירים לעצמנו מציאות שונה – בכדי לשחרר את עצמנו מהמעגל הרגשי השלילי אליו נקלענו.

כאשר תשפיע עלינו החשיבה החדשה, ותגרום לנו למחשבות חיוביות יותר – אנו נוכל מהמקום הזה לנסות לחשוב על פתרונות ריאליים, שיוכלו לחלץ אותנו מהסיטואציה הבעייתית בה אנו נמצאים, ולהתוות לנו את המוצא ואת הדרך שתוביל באמת לפתרון הבעיה!

לא פעם, כאשר פונים אלי אנשים ליעוץ, בשעה בה הם שקועים עמוק בבעיה שלהם – אני מנסה לדמיין איתם ביחד, כיצד הם היו מביטים על הקושי הנוכחי, אילו היו משקיפים עליו במבט לאחור, חצי שנה לאחר שהבעיה נפתרה. כיצד הם היו מתפקדים? כיצד הם היו ממליצים למישהו אחר שנמצא באותה בעיה – להתמודד? ממקום זה, הרבה יותר קל לאנשים לחשוב על הבעיה שלהם, שכן הם כבר יכולים להביט בה "מבחוץ", מבלי להיות מעורבים רגשית.

ואכן, לגישה זו מוצאים אנו סימוכין בדבריו של בעל החידושי הרי"ם. שכן הנה, בתורה הקדושה מופיעה פרשת סוטה לפני פרשת נזיר, כאשר מכך לומדים חז"ל הקדושים כי מי שראה סוטה בקלקולה – יזיר עצמו מן היין. כלומר: קודם כל על האדם לאחוז ב"סור מרע", להרחיק עצמו מהרע של "סוטה בקלקולה", ולאחר מכן יוכל להגיע ל"עשה טובה" – להניח על ראשו את כתר הנזירות והקדושה.

ולכאורה, שואל בעל חידושי הרי"ם, מדוע בתורה שבעל פה, במשניות – סידר רבי הקדוש את מסכת נזיר לפני מסכת סוטה? מדוע הקדים הוא את ה"עשה טוב" ל"סור מרע"?

אולם משיב בעל החידושי הרי"ם, כי אמנם המצב האידיאלי – הינו זה שמצינו בתורה הקדושה, שה"סור מרע" קודם ל"עשה טוב". אולם רבי הלא חי בתקופת חורבן בית המקדש השני, ועל כן הוא הבין שאם כבר חרבו שני בתי מקדש – כנראה שלא ניתן להמשיך ולחכות ל"סור מרע", ורק אז לפנות אל ה"עשה טוב", אלא יש להתחיל בעשיה טובה וחיובית, ומתוכה – כבר יגיע ה"סור מרע" מאליו... לכן, במשניות שסידר, הפך הוא את הסדר: קודם "עשה טוב" – ורק אחר כך "סור מרע".

והוא הדין בענייננו. אילו ניתן היה, אפשר שהדרך הישרה הינה לעקור את החשיבה השלילית, בכדי להותיר מקום לחשיבה חיובית. אולם בפועל, לא תמיד גישה זו תצליח. משום כך, לפעמים יהיה נכון יותר להקדים ולהזין את עצמנו במחשבות חיוביות, שתדחינה ממילא את המחשבות השליליות ותגרום לנו להתמקד בחיובי, בטוב וביפה.