מתחזקים ושומרים כשרות? זה הדבר ש(אולי) שכחתם

אכילה איננה רק אקט של הזנה חומרית של הגוף, אלא יש בה מימד רוחני המשפיע על נשמת האדם, ולכן ישנן הלכות כשרות רבות, וכן ברכה שצריך לברך טרם האכילה וברכה נוספת לאחר סיום האכילה.

ישנו נושא הלכתי כשרותי, שלא תמיד מתחזקים בתחילת דרכם מודעים אליו, והוא – הטבלת כלים. כלי אוכל שיוצרו על ידי נוכרי (בבית חרושת שבבעלות נוכרי) או שנקנו מנוכרי מצריכים טבילה ב'מקווה-כלים'. הטבילה במקווה מטהרת את כלי האוכל, מוציאה מהם את טומאת העמים ומכניסה אותם לקדושת ישראל.

המקור להטבלת כלים הוא בספר במדבר פרק לא פסוקים כא-כג: "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה. אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם". ציווי זה הורה אלעזר הכהן בשם ה', לאחר מלחמת ישראל במדין, כאשר ישראל לקחו את כליהם של מדין בתוך שלל המלחמה, ומכאן נלמדות הלכות טבילת כלים, כאשר מוציאים כלי מרשותו של הגוי ומעבירים אותו לרשותו של ישראל.

ומה מיוחד במי המקווה? האם יש הבדל בין מי המקווה למים שזורמים לנו מהברז בבית?

המים שבבית ומי המקווה אולי נראים מבחינה חיצונית זהים, אך מבחינה רוחנית הם שונים לחלוטין. המטרה של טבילת הכלים במקווה היא הרי לא לשם רחצה וניקיון, בשביל זה יש לנו את הכיור בבית. המטרה של טבילה במקווה-כלים היא רוחנית לחלוטין, והיא לשם טהרה. מי המקווה הם מי גשמים שלא נותקו מן הקרקע או שהם מחוברים אל הקרקע (על ידי השקה), ולכן הם נקראים "מים חיים" שבכוחם לטהר. זאת לעומת המים הזורמים בברז שהם מנותקים, ואין בהם את הסגולה לטהרה רוחנית.

אחד השלבים בתהליך גיור של נוכרי הוא לטבול במקווה-טהרה. טבילה זו משנה את מהותו הרוחנית של הטובל. בדומה לכך, כלי האוכל שיוצרו או נקנו מנוכרים צריכים לעבור תהליך של טהרה על מנת שיהיו כשרים לשימוש ישראל.

הכלים המצריכים טבילה הם כלים מזכוכית, דורלקס, פיירקס ומתכת, הבאים במגע עם האוכל, כגון: צלחות, כוסות, סכו"ם, קערות הגשה, בקבוקים, קופסאות וצנצנות אחסון, תבניות, סירים ומחבתות, כלי מטבח, בישול ואפייה (כגון: מצקות, מגרדת, חלקי המיקסר הנוגעים באוכל כגון המקצפות) וכדומה. כלי פורצלן, ובכללם חרסינה המצופה בזכוכית, נוהגים להטביל ללא ברכה מתוך הספק. יש לציין כי ישנם כלים מרשתות ישראליות שהינם מיובאים מחו"ל ((made in china, ולכן יוצרו על ידי נוכרים.

בית חרושת שבעליו יהודי והעובדים בו גויים, או להפך – כליו חייבים טבילה ועדיף ללא ברכה. מאידך, כלי מבית חרושת שבבעלות משותפת של יהודי וגוי – אין צריך הטבלה, ויש פוסקים המחייבים להטביל בלא ברכה.

כלי חרס, חרסינה וקרמיקה שהם ללא ציפוי זכוכית, וכן כלים מאבן, עץ, נייר וניילון – אינם מצריכים טבילה. כלי פלסטיק – התפשט המנהג שלא להטבילם, והמטביל אותם ללא ברכה – תבוא עליו הברכה.

טרם ההטבלה יש לוודא כי הכלים נקיים וללא חציצה, ולכן יש להקפיד להסיר מדבקות או תוויות, כך שהכלי יהיה מוקף מכל צדדיו, מבפנים ומבחוץ, במי הטהרה ללא דבר החוצץ בינו לבין המים.

ברכת טבילת כלים

לפני הטבלת כלי אחד מברכים:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֶּלִי".

לפני הטבלת מספר כלים מברכים:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֵּלִים".

האתגר השבועי

השתמשתם בכלי המטבח שלכם שנים ארוכות ומעולם לא הטבלתם אותם? פנו זמן השבוע לפרויקט קטן של הטבלת כלי המטבח. 

מה מיוחד במי המקווה, ומדוע מקבילים אותם למי גן עדן העליון? הרב זמיר כהן בקטע מיוחד:

מה עושים כאשר מתארחים אצל ההורים, והם אינם מוכנים להטביל כלים? הרב זמיר כהן מסביר:

קראו גם:

אלו כלים חייבים בטבילה?

טבילת כלים: עובדות, הלכות, הסברים וסרטונים על מצוות טבילת כלים

הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא טבילת כלים