"אני רוצה לחזור בתשובה, אבל בעתיד. גיל 80 – עובד?"

"אני מחכה עם ההתחזקות, מתכנן לחזור בתשובה בעוד 5-10 שנים", אנחנו אולי מספרים לעצמנו. ואפשר להכין רשימה ארוכה מאוד של תירוצים, אפילו משכנעים מאוד, שיסבירו לנו למה זה לכאורה כל כך נכון וצודק. אבל עם יד על הלב, ברגע של שקט, בלילה, רגע לפני שאתם נרדמים, כשאתם עם עצמם וכל העולם דומם – האם התירוצים האלה באמת מצליחים להשקיט את האמת שאתם יודעים בתוך תוככם? האם התירוצים האלה באמת גורמים לכם לחיות בשלום ובשלווה עם עצמכם, כשאתם יודעים שעשיתם משהו שהוא לא בסדר? כמה זמן אפשר לחיות עם סתירה בין מה שאתם מאמינים לבין מה שאתם עושים? והשאלה הכי אמיתית שאתם יכולים לשאול את עצמכם – מה יעשה לכם הכי טוב? אבל לא טוב של 'כיף לי, טעים לי, נחמד לי', אלא טוב במובן של לנשום עמוק, לכווץ לפעמים שפתיים ולמרות כל זה – להרגיש סיפוק כמו שאף פעם לא הרגשתם, להרגיש 'למרות הכול, עשיתי את זה', להרגיש שלמות עצמית.

בטח שמעתם על בנות שלוקחות על עצמן להתחזק וגוזרות בגדים לא צנועים. בואו ניקח את עצמנו רגע בדמיון אל מאחורי הקלעים של הסצנה הזאת, וננסה להרגיש את מה שאותה בחורה מרגישה באותם רגעים. היא לוקחת את השמלה המהממת שלה, שהיא כל כך אוהבת, שעלתה לה 15 משמרות בגלידרייה. ואז... היא נושמת עמוק, שולפת מספריים ונפרדת פרידה נצחית מהשמלה הכי שווה בארון. זה קשה בטירוף, אבל תודו שהיא תותחית אמיתית.

אם נשים את הדברים על השולחן, צריך להודות שלעשות דברים שאתה יודע שהם לא בסדר, זה בשורה התחתונה מקום של חולשה וכניעה. לעומת זאת, כשאתה עושה את הדבר הנכון זה מקום של עוצמה, דווקא ובגלל ההתמודדות. אתה מרגיש הכי גאה בעצמך, הכי קרוב לה'. אתה מסתכל על עצמך כאדם חזק, שנאמן לאמת של עצמו ונאמן לבורא עולם. באיזה מקום אתה רוצה לחיות – של חולשה או של עוצמה? הבחירה בידך.

מהי הפעולה הראשונה או המצווה החשובה ביותר בשביל להתחיל להתחזק באמונה? הרב זמיר כהן עונה. צפו: