אפילו ציפור קטנה לא יוכל הצייד לצוד בלי גזירת שמים. לא כל שכן אדם

לפני שנים היה פיגוע נורא באיתמר. משפחה שלמה נרצחה, ורק ילדה אחת ניצלה. זה היה סיפור שזעזע את כולנו. מספרים שהילדה הזו פחדה מאוד, היו לה פחדים וחרדות, אז הלכו לרבי חיים קנייבסקי זצ"ל ושאלו אותו מה לעשות עם הפחדים של הילדה. הוא ענה: תגידו לה שלא תפסיק לומר את המילים: "אני מושגחת בהשגחה פרטית!".

זו סגולה נפלאה נגד פחד וחרדה ששוטפים את העולם שלנו בתקופה הלא פשוטה הזו. תגידי כל הזמן: "אני מושגחת בהשגחה פרטית". רבי חיים גם אמר שסגולה נפלאה נגד פחד היא לספר את הסיפור של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א על הציפור והצייד. אני מעתיקה לך את הסיפור כמו שהבאתי אותו בספר "קום רבי שמעון", עם תובנות נפלאות. גזרי לך וספרי לילדים, לבעלך, לקרובים, וכן, גם לעצמך.

רבי שמעון ובנו היו מוחבאים שלוש עשרה שנה במערה, והיו אוכלים חרובים יבשים וקשים עד שנעשה גופם חלודה, לאחר שלוש עשרה שנה אמר רבי שמעון – אצא ואראה איזה קול יוצא בעולם!

יצא וישב בפתח המערה. ראה צייד אחד שפורס מצודה כדי לתפוס ציפורים, והיה רשב"י שומע קול מן השמיים. כשהיה שומע: "דימוס דימוס" – שחרור שחרור! הייתה הציפור מצליחה להימלט. וכשהיה שומע: "ספקולא" – הריגה! הייתה הציפור נלכדת.

אמר רבי שמעון: ציפור קטנה לא יצליח הצייד לצוד בלי גזירת שמיים, על אחת כמה וכמה בן אדם!

הבין רשב"י דרך המעשה הזה שנרמז לו מן השמיים לצאת מן המערה. יצא, ומצא שמת הקיסר.

התלמוד במעשה המופלא הזה מלמד אותך לצאת החוצה, לראות את הקולות, כמו שאומר רשב"י, אצא ואראה איזה קול יוצא בעולם.

איך אפשר לראות קולות?

את יכולה לראות קולות! כל יהודי יכול לראות קולות! כשעמדנו כולנו מול הר סיני ראינו קולות! לראות קולות זה לגלות בתוך מראה חיצוני קול פנימי, קול שמסתתר ואומר משהו... ולא צריך יותר מלגלות שיש השגחה פרטית בעולם, ושהציפור והאדם נלכדים רק בגזרת שמיים.

זכרי, חירות אמיתית היא לזכור שאנחנו מושגחים, ושהכל מגיע מלמעלה (קום רבי שמעון).

את מבינה? אף אחד בעולם לא יכול לפגוע בך, להכאיב לך, לקחת לך, לעשות לך, בלי גזירת שמיים. אז תישני טוב בלילה, אחותי. הרב וולבה כותב שאדם שאינו מרגיש את ההשגחה הפרטית של השם, (לא יודע – מרגיש!), הוא ממש בבחינה של "תעיתי כשה אובד", הוא חי בפחד כמו שה שזרוק בלילה בשום מקום, שומע את יללות החיות הטורפות. הוא אבוד, ובודד כל כך! זכרי, השם רועה אותך, רועה ורואה ולא עוזב אותך לרגע. וגם אם המקל שלו קצת כואב לפעמים, זה כדי להזכיר לך לחזור לשורה, כדי שלא תלכי לו לאיבוד, כי הוא אוהב אותך ודואג לך.