החטופה בעדות: "אמרתי לחוטפים: 'בפעם הבאה שתבואו, אל תזרקו רימון. פשוט תדפקו בדלת'"

חן גולדשטיין-אלמוג, 48, שוחררה לאחרונה משבי חמאס לאחר 7 שבועות. כעת, בראיון ל"ניו יורק טיימס", היא מספרת על התנאים בהם הוחזקה ועל השיחות שניהלה עם שוביה.

כזכור, גולדשטיין-אלמוג נחטפה עם שלושה מילדיה בעוד שבעלה ובתה נרצחו. היא שהתה איתם באותו מסתור אבל עברה יחד איתם בין מסתורים מספר פעמים. הם פגשו חטופים שהוחזקו בתנאים קשים.

השובים החמושים סיפרו לה שהם חברים בארגון הטרור חמאס. השובה הראשי נשמע לה מלומד ודיבר עברית. במהלך התקופה בשבי הוא אפילו הזמין אותם לבשל במטבח. הם אפשרו לה ללכת לשירותים עם ליווי.

היא מספרת בראיון לעיתון הניו-יורקי כי אחד משוביה התנצל בפניה על הרג בעלה ואחת מבנותיה. "זו הייתה טעות, ונגד הקוראן", אמר. "לא עניתי לו. לא הרגשתי שאני יכולה לבטא רגש שלילי כלשהו", סיפרה בראיון.

היא שהתה רוב הזמן בדירת חדר עם חלונות סגורים, עם גישה למעט אוויר בבוקר. הם הועברו בין דירות שונות, מנהרות, מסגד וגם סופרמרקט שנהרס בהפגזות. היא מספרת כי הדבר היה כרוך בסכנת חיים, לאור התקפות צה"ל. "באחד מהלילות שבהם עברנו הם החלו להתלבט ביניהם מה לעשות. ראיתי על הפרצופים שלהם את חוסר האונים", אמרה. "כשכבר היינו ברחוב, בחשכה גמורה, ירו מעלינו. עמדנו דחוקים כנגד הקיר, וראיתי מצביע לייזר, כאילו מכוונים אותו עלינו מלמעלה. חשבתי לעצמי, 'זה חיל האוויר שלנו שם למעלה'. זה היה מטורף, האבסורד".

"השובים לא אהבו כשהילדים בכו, הם ביקשו מהם להפסיק", המשיכה. "אם לרגע הייתי יושבת ושוקעת במחשבות, השובה הראשי היה שואל אותי מה אני חושבת. לא יכולתי לזוז בלי שאחד החמושים ילווה אותי. פעם אחת שני בני התווכחו, והשובה צעק על אחד מהם. זה היה מפחיד. היינו בסכנה יומיומית, זה היה פחד ברמה שלא ידענו שקיים. שחזרתי שוב ושוב את מות בעלי". נדב נהרג מול עיניה יחד עם בתה ים.

לטענתה "השיחות עם השובים היו ארוכות ועמוקות. הם לימדו את הילדים מילים בעברית. רוב הימים אכלנו פיתה עם גבינת פטה, בימים הראשונים היו גם מעט ירקות".

לקראת שחרורה, פנה השובה הראשי לחן וביקש ממנה שלא תחזור לקיבוץ. "אל תחזרי למקום כל כך קרוב לעזה. סעו לתל אביב או למקום רחוק יותר צפונה". חן ענתה לו: "בפעם הבאה שתבואו, אל תזרקו רימון. פשוט תדפקו בדלת".