לקראת עשרה בטבת: איך מתמודדים ילדי קש"ר עם הצום?

ההלכות הרגילות שקשורות לצומות, מוכרות כבר לרובנו. אבל ישנם מצבים מיוחדים שדורשים גם התייחסות הלכתית מיוחדת. כפי שברור שאדם חולה צריך לברר את ההלכות הנוגעות לו בצום, כך, להבדיל, גם אנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז עשויים להזדקק לפסיקות הלכתיות מותאמות עבורם. לפניכם מקבץ שאלות מעניינות הנוגעות להפרעות קשב בצום.

ריטלין בצום עם מים

אני מאובחן עם הפרעת קשב, ולוקח כל יום תרופה שמסייעת לקשב וריכוז, אותה אני בולע עם מעט מים. האם אני יכול לקחת את התרופה עם מים גם בצומות (למעט יום הכיפורים), או שיש להימנע מכך?

נאמר בנביא (זכריה ח', י"ט) "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". צום הרביעי (שחל בחודש הרביעי מחדש ניסן, כי חדש ניסן הוא ראש לחדשי השנה) הוא שבעה עשר בתמוז, צום החמישי הוא תשעה באב, צום השביעי הוא צום גדליה, וצום העשירי הוא צום עשרה בטבת. הסיבה שכל ישראל מתענים ארבע תעניות אלו, היא מפני הצרות שאירעו בזמנים אלו, וכדי שנזכור את מעשינו הרעים ומעשי אבותינו, שגרמו לנו את הצרות שאירעו באותם מועדים, ועל ידי זה נתעורר לשוב בתשובה ולהטיב את מעשינו.

אמנם כשנאסר עלינו אכילה ושתיה, לא נאסרו אלא רק דברים הראויים לאכילה, אבל דברים שאינם ראויים לאכילה או דברים שאין בהם שיעור אכילה (30 סמ"ק בערך) – אין איסור לאכלם בצומות. לכן כדור, שאינו נחשב "מאכל", מותר לבלוע אותו בצומות, ובפרט שאינו אוכל את הכדור כדרך אכילה רגילה, אלא בולע אותו. ולכן בצומות מותר לקחת תרופות, כדוגמות ריטלין.

ואם אינו יכול לבלוע את הכדור בלי מים, הדבר דומה למה שהתירו הפוסקים למי שכואב לו הראש בצום, לקחת אקמול וכדומה עם מעט מים, כיון שאין כוונתו להנות מהמים, אלא רק כדי שהכדור יחליק בגרונו. ולכן יכול לבלוע גם את הריטלין עם מעט מים. ובפרט אם ההפרעה גורמת לו לקושי בתפקוד היומי, שוודאי יש להתיר לו לקחת את התרופה עם מעט מים בצום.

לסיכום: מי שצריך לקחת תרופה לקשב וריכוז, מותר לקחתה גם בארבעת הצומות. ואם קשה לו לבלוע כדור, יכול לקחתו עם מעט מים רגילים. ובתשעה באב ניתן להקל רק מים מעט מרים, כגון שישים בהם תמצית תה חזקה ללא סוכר וכדומה.  

ריטלין בצום עם אוכל

בני בן החמש עשרה התחיל ליטול תרופה לקשב וריכוז, אבל קשה לו לבלוע את הכדור עם מים, ולכן בולע אותו עם חתיכת לחם וכדומה. האם מותר לו בצום לבלוע את הכדור עם מעט אוכל, או שבצומות יצטרך להימנע מנטילת התרופה?

מותר לבלוע כדור עם מים, כמפורט בתשובה הקודמת, אבל עם אוכל אסור. והטעם, כי שתיית מים לצורך בליעת כדור אינה נחשבת הנאת שתייה, והדבר דומה למי שנתקעה עצם בגרונו ששוטף את גרונו עם מים, שאינו מברך עליהם ברכת "שהכל". אבל כשמדובר באוכל, גם אם אוכל לשם בליעה בלבד, נחשב הדבר כאכילה, היות שגופו ניזון מהמאכל.

אמנם כל זה אם הוא נצרך לתרופה בעיקר כדי להתרכז בלימוד ובתפילות. אבל אם ההפרעה גורמת לנער לקושי בתפקוד היומי, כגון שאם לא ייקח התרופה ייגרר למריבות, או שלא יצליח לשמור על סדר יום תקין – יש להחשיבו כמו חולה שאין בו סכנה, ויש להתיר לו לבלוע את הגלולה אפילו עם מעט אוכל.

לסיכום: נער שצריך לקחת תרופה לקשב וריכוז, ורגיל לבלוע את הגלולה עם חתיכת לחם וכדומה, אינו רשאי לבלוע את הגלולה עם אוכל בתענית, אלא רק עם מעט מים. ואם ההפרעה גורמת לו לקושי משמעותי בתפקוד היומי, יש להתיר לו לבלוע את הגלולה אפילו עם מעט אוכל (פחות מכזית). ובתשעה באב יש לעשות שאלת חכם.  

ממתקים לילדים בצומות

בני בן העשר אוהב מאד לאכול ממתקים, וקשה לו להתאפק. האם מאחר שאינו חייב לצום, מותר לתת לו ממתקים בצום? ומה הדין אם הוא קונה או לוקח ממתקים מעצמו, האם אני צריך למנוע זאת ממנו?

אם הילד הגיע לגיל שיש לו דעת להתאבל על חורבן ירושלים, שזהו בערך גיל תשע – לכתחילה יש למנוע ממנו ממתקים בתענית, כדי לחנכו שיהיו שותף במידה מסוימת בתענית עם הציבור, ולכן לא ראוי לתת לו ממתקים בצום.

אבל אם הילד לוקח ממתקים או מעדנים מעצמו, או שהולך וקונה ממתקים מכספו, אין צריך למנוע זאת ממנו, והדבר לא נחשב שההורים נתנו לו, כי הוא עושה זאת על דעת עצמו. ואין בזה חובת חינוך, כיון שמעיקר הדין אין חובה על הקטן להתענות בצומות כלל, ורק לכתחילה לא כדאי לתת לו, אבל אם לוקח מעצמו, אין צריך למנוע ממנו.

לסיכום: ילד מגיל תשע, אין לתת לו ממתקים בכל הצומות. ואם לקח מעצמו, או שקנה ממתק מהכסף שלו, אין צריך למנוע ממנו לאכול אותו. (להרחבת הדברים ומקורות ההלכה, ראה בספר "קשב רב" חלק ההלכות – הלכות המועדים).

הרב משה שמואל דיין הוא מחבר הספר "קשב רב".