הלוחם הפצוע סירב לעזוב את הכלב – החובש פרץ בבכי

בשבת בה אירע הטבח הנוראי בדרום, חובש איחוד הצלחה יחיאל גרופיין טיפל בעשרות פצועים למרות המראות הקשים מנשוא שראה. בראיון לחדשות 12, אמר יחיאל שניסה לנתק את עצמו מהסיטואציה הקשה ולעבוד כמו רובוט. ובכל זאת, רגע אחד הצליח לרגש אותו עד דמעות.

יחיאל מספר שהיה לוחם אחד שנפצע בקרבות שהתעקש שיטפלו בכלב שלו לפניו. יחיאל שחזר איך הבטיח שיטפל בכלב הפצוע בשביל שהחייל יוכל לקבל טיפול רפואי בעצמו. אותו כלב היה שייך ליחידה מובחרת מבארי, וחייו ניצלו בזכות מסירותו של החובש והבטחתו ללוחם הפצוע. "מעולם לא פיניתי כלב באמבולנס. זה היה רגע קורע לב", אמר יחיאל.

יחיאל, בן ה-27, שהה במרכז הארץ כשהתחילה מתקפת הפתע של החמאס. הוא נסע דרומה כשהתחילו האזעקות והספיק לטפל בפצועים מנפילות של טילים עוד לפני שהגיע לעוטף.

באותה שבת, יחיאל היה אחראי לפנות באמבולנס את הפצועים, האזרחיים והצבאיים, לבתי החולים. בשעות הערב הוא הגיע לקיבוץ בארי, שספג מכה קשה. הוא פינה פצועים מהקיבוץ תחת אש וניסה לנתק את עצמו מהמראות הקשים אליהם נחשף. "עבדתי כמו סוג של רובוט, אני בתפקיד של להציל חיים ולא יכול להיכנס למה שקורה, ניסיתי לעזור כמה שיותר", סיפר.

יחיאל והכלב. צילום: איחוד הצלה

פצועים ברכבים ממוגנים של צה"ל עצרו ליד האמבולנס של יחיאל, פעם אחר פעם. לפתע, כשנפתחו דלתות הג'יפ, הבחין יחיאל בכלב מדמם. "לרגע התבלבלתי, לא הבנתי מה אני אמור לעשות, זה לא בן אדם שאני רגיל לראות, זה משהו אחר. הבנתי שהוא מדמם והצלחתי לזהות מאיפה, היה לו פצע ירי שנכנס ויצא. הלוחם שהכלב היה שלו היה נסער מאוד. הוא לא רצה להתפנות ודאג שנטפל בכלב כמו שצריך. הסברנו לו שנטפל בו כמו בבן-אדם. הייתי צריך לאלתר, כי אין לי הכשרה לטפל בכלבים, אז עשיתי מה שהייתי עושה לאדם. פתחנו לו וריד ונתנו לו הרבה נוזלים ותרופות דרך הרגל, ופיניתי אותו יחד עם הלוחם שלו".

יחיאל סיפר שהלוחם שנפצע אפילו לא רצה שיבדקו אותו. "כל מה שעניין אותו זה שנטפל בכלב, אמרתי לו שהכלב בא איתנו. נאלצנו לקשור את הכלב, כדי לשמור את הקיבוע של הרגל. זה כלב מבצעי שרגיל להיות פעיל, לא קשור. הוא התנשם בכבדות ואיבד הרבה דם. באותו רגע הבנתי שכלבים הם לוחמים לכל דבר. ואז פרצתי בבכי", סיפר.

אותו רגע הצליח לשבור את יחיאל. "הקשר בין הלוחם לכלב שלו תפס אותי כרגע ממש אנושי. יש לי אהבה גדולה לבעלי חיים ולכלבים. וזו הייתה הפעם הראשונה שפיניתי כלב, הצלחתי להבין שזה לא רגיל וזה הצליח לחדור אליי ולשבור את כל החומה ששמתי על עצמי כל היום".

השלושה נסעו לסורוקה, ועדיין הלוחם סירב להיפרד מהכלב. "באיזשהו שלב תפסתי אותו ואמרתי לו שאני לא אעזוב את הכלב לרגע, עד שיגיעו הווטרינרים לטפל בו. רק אז הוא הסכים להיכנס למיון ולקבל טיפול בעצמו".

מאז אותו יום, יחיאל מנסה לאתר את הלוחם, אך ללא הצלחה. "אני מחפש אותו כבר מעל 50 יום, ורק רוצה לדבר איתו ולדעת שהוא והכלב בסדר. אם הוא רואה את הפרסום הזה, אולי הוא יזהה אותי ונוכל לדבר סוף סוף".