האם באמת איכפת לה' אם בשבת אני נוסע או מדליק את האור?

אחד מבין הדברים המרכזיים שמונעים מיהודים מאמינים לקבל על עצמם שמירת שבת, היא המחשבה 'מה זה משנה בכלל לה' מה אני עושה בשבת? זה באמת איכפת לאלוקים הגדול אם אני הקטן מתניע את האוטו או מדליק את האור בשבת?'. הם מאמינים שה' הוא זה שברא את העולם, אבל מכאן ועד הקשר למה שהם עושים בחייהם – הדרך ארוכה, מבחינתם.

מבין או לא מבין – זהו רצונו של ה'

מי שמאמין שהתורה היא אמת אלוקית (ואת זאת ניתן להוכיח בצורה לוגית. לקריאה בנושא כנסו לכתבה: איך אפשר לדעת שהתורה זה לא המצאה? 12 הוכחות שינפצו את הספקות), לא יכול לטעון 'לאלוקים לא איכפת אם אני שומר שבת או לא', מכיוון שאם כך ה' ציווה בתורה משמע שזהו רצונו. הוא מסר לנו את התורה כדי שנדע מה רצונו מאיתנו. והוא לא מסר את התורה כהמלצה לצרכן, אלא כהוראה מחייבת. לא ניתן לטעון 'לה' לא איכפת אם אני שומר שבת' אם בתורה ה' מצווה אותך לשמור שבת. וכל זאת, כמובן בהנחה שמאמינים שהתורה היא אכן שמיימית.

כמו כן, גם אם קיימת טענה כי לא מוצאים הגיון בציווי זה או אחר, אין זה אמור להיות רלוונטי ולהשפיע על ההחלטה לקיים את המצוות, כל עוד מאמינים כי התורה ניתנה מאת ה'. אמונה אמיתית שהתורה היא מאת ה' אמורה להיות מספיק בכדי להיות נאמן לכתוב בה, גם אם לא מבינים את ההיגיון העומד מאחורי המצוות הכתובות בה.

תוכיח אמונה

טענה נוספת של המתנערים משמירת השבת, היא שכיום אין חשיבות אם נדליק בשבת את האור או לא, מכיוון ש"פעם כדי להבעיר אש הדבר היה כרוך במאמץ גדול, ואילו בימינו מדובר בלחיצת כפתור". האמת היא, שדרגת קלות או קושי הפעולה איננה קשורה כלל להגדרה של מה מותר ומה אסור בשבת. כך, לדוגמא, מותר בשבת להרים שולחן כבד ולהזיזו, ואילו הדלקת גפרור, פעולה שאינה דורשת מאמץ פיזי, אסורה בשבת.

מה שנאסר בשבת אלו הן פעולות של יצירה, והן מוגדרות כ-39 אבות-מלאכה ותולדותיהן, שאותן התורה מצווה אותנו לא לבצע בשבת. ולמה ה' ציווה אותנו לא לעשות בשבת פעולה של יצירה? התשובה לכך היא, משום שהוא ברא את העולם בשישה ימים, וביום השביעי הוא שבת מ'מלאכה', וכך גם אנו נדרשים לא ליצור בשבת. שמירת שבת מהווה עדות והוכחה לאמונה שלנו שה' הוא זה שברא את העולם. והנה לשון התורה: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא, טז-יז). שמירת שבת מוכיחה כי אנו מאמינים שאלוקי ישראל הוא זה שברא את הבריאה. ה' מסר לנו את רצונותיו ואת הציוויים שלו עבורנו בתורה השמיימית, ובה הוא מגדיר לנו כי אות הנאמנות שלנו אליו היא שמירת השבת, והיא הקושרת אותנו אליו. השבת היא הברית הנצחית בין העם היהודי לבורא העולם, ואותה הגדיר ה' בתורה כהוכחה לאמונתנו בו.

יום אחד – רק איתו

כל השבוע אנחנו בלולאה של מרוץ שלא נגמר. עבודה, טיפת חלב, קנייה שבועית בסופר, לקחת את הילדון לגן, לאסוף את הילדה מהחוג קרמיקה וכך הלאה. בכל המרוץ הזה הדבר הכי חשוב עלול להיות מוזנח ולהישכח – הסיבה לשמה אנו כאן, תכלית חיינו הרוחנית. יש שליחות שעלינו למלא בחיינו ועבורה ניתנו לנו חיים – צמיחה רוחנית, עלייה בתיקון מידות, התקדמות בלימוד תורה, תיקון עצמי. ה' עוצר אותנו פעם בשבוע מטרדות היום-יום, ונותן לנו יום אחד בשבוע שנועד לתזכר אותנו בעיקר של חיינו ולקרב אותנו אל תכלית חיינו – קרבת אלוקים.

התורה מורה לנו כי שבת היא לא יום רגיל, שבו עוסקים בעיסוקי היום-יום של ימות השבוע, אלא היא יום מיוחד המוקדש לקב"ה בלבד. ועל כך נאמר בתורה: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹקֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה" (שמות כ, ט). ביום זה אנו אמורים להתנתק מחיי החול – במעשה, בדיבור ובמחשבה. אנו אמורים להתנתק כמה שניתן מדיבורים ומחשבות על פוליטיקה, עבודה, קניות וכל ענייני חיי השגרה, ולהתמקד ברוחניות. ביום הזה נמצאים באטמוספירה אחרת, בחדר פרטי שבו נמצאים אנחנו רק עם הקב"ה. בשבת העולם בחוץ, ורק ה' איתנו. ה' רוצה שביום הזה נתנתק מהכול, ונהיה רק שלו ורק איתו.

קראו גם:

המדריך למתחזק: לפי מה נקבע אילו פעולות מותרות בשבת, ואילו אסורות?

רוצים לשמוע עוד? כנסו לשאלה 'אם שבת היא יום מנוחה, למה יש בה כל כך הרבה הגבלות?', באתר '70 שאלות קשות ביהדות'