ל"ג בעומר: על מה החגיגה?

א. יש ראשונים הסוברים כי תלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות ביום ל"ג בעומר, ומשום כך לא נוהגים מיום זה והלאה דיני אבלות, אם כי בני ספרד לא מסתפרים עד יום ל"ד בבוקר לאחר תפילת שחרית.

ב. הדעות חלוקות בשאלה האם יום פטירתו של רשב"י הוא בל"ג בעומר. יש הסוברים שיום ל"ג בעומר הוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, ובשם רבי יונתן אייבשיץ זצ"ל (ספר מוסרי ר' יונתן עמוד רסז) מובא, שביום ההילולא דרשב"י היה למעלה גם כן הילולא. וראוי לכל איש הירא והחרד לשים אל לבו לשוב בתשובה, כי זכות רשב"י מסייעת לבא להיטהר, ולא לבלות זמן בעולם הזה בהבלי עולם שהם צער לצדיק".

בשו"ת 'תורה לשמה' (סימן תצ"ג) כתב, שהרוצה להשתטח על קברי הצדיקים, ודאי יש עדיפות יותר להשתטח ביום פטירה שלהם שהוא יומא דהילולא וללמוד שם איזה לימוד. ואכן ידוע ומפורסם יום ל"ג בעומר שבו עולים רבבות מאחינו בני ישראל לאתרא קדישא מירון להתעלות שם בעליה רוחנית ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמים. וכבר מצאנו בספרים קדמונים אודות חשיבות פקודת הקבר ביום ההילולא. במכתב מסע ר' משולם מוולטרה אודות ציון שמואל הנביא כתב: "קבורת אדונינו שמואל הנביא עליו השלום... וחנה אמו ושני בניו, ולשם מתקבצים היהודים בכל שנה ושנה ובאים גם מחו"ל, מבבל וארם צובה ומשאר מקומות, עד שהבאים מחוץ לארץ לבדם הם יותר מאלף איש שבאים בכל שנה בכ"ח ימים בחודש אייר כי ביום היתה נפשו צרורה בצרור החיים".

ג. ישנו ביטוי הלכתי לשמחה הגדולה ביום זה שאין אומרים תחנון ביום ל"ג בעומר ולא במנחה שלפניו, ולכן כשחל ל"ג בעומר ביום א' אין אומרים צדקתך בתפילת מנחה של שבת.

ד. האומר בליל ל"ג בעומר לפני ספירת העומר 'היום לג בעומר', אם כשאמר את דבריו לא התכוון כלל לספירה - יכול לספור את העומר בברכה, והוא הדין למי שאמר ביום לב בעומר לאחר שקיעת החמה ש"לא יאמרו וידוי כי הלילה לג בעומר", שסופר בלילה כרגיל בברכה (ילקוט יוסף מועדים). וטעם הדבר, שלעניין הלכה למעשה "מצוות צריכות כוונה", כמבואר בשלחן ערוך (סימן ס' סעיף ד'), וכאן הרי לא התכון לשם ספירה. אמנם בשו"ת אור לציון כתב, שאפילו לסוברים שאין צריכות כוונה יכול להמשיך לספור העומר בברכה במקרה שלנו, משום שכאן צריך "ספירה", וכל שלא כיוון לשם ספירה אלא רק רצה לומר שהיום ל"ג בעומר וכדומה, הרי אין כלל ספירה ולא קיים המצוה, ויש כאן רק סתם הודעה בעלמא ותו לא.

ה. בארץ ישראל נהגו להדליק מדורות לכבוד יום זה, והרבה טעמים נאמרו בדבר, וביניהם: משום שביום זה גילה רבי שמעון סודות התורה שנמשלו לאש ככתוב "הלא כל דברי כאש נאום ה'".

ו. רבים נוהגים ביום זה לעלות למירון לתגלחת הבן ('חלאקה') בפעם הראשונה במלאת לו ג' שנים, וכן נהג רבנו הארי ז"ל.

יש מהראשונים שכתבו כי סעודה ביום זה חשובה סעודת מצוה. בחצרות החסידים מצאנו מנהג לירות בחץ וקשת, ובספר הקדוש 'יד מאור ושמש' מובא, שיום ל"ג בעומר הוא יום של המתקת הדינים.

שנזכה כמאמר הפיוט, כי "תורתו של רשב"י מגן לנו, היא מאירת עיננו, הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי".

הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות

שאלות לרב 054-8448909