חם ברשת
מצמרר: "למה ה' לוקח את הכי טובים? הוא לא לוקח. הם נותנים"
יוחאי גרינגליק, בן דודו של סרן שאול גרינגליק שנפל אתמול בעזה הי"ד - בפוסט מטלטל: "למה ה' לוקח את הכי טובים? הוא לא לוקח, הם נותנים. הם שמים בצד חלומות אישיים, ומקריבים. מסתערים"
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ט"ו טבת התשפ"ד
שאול גרינגליק עמד להגשים את חלום חייו: לשיר.
רק לפני שלושה שבועות הגיע לאודישן בתוכנית הריאליטי "הכוכב הבא", והצליח לרגש את השופטים בקולו הנעים, עם השיר שבחר.
אלא שאז, בשיא הלחימה בעזה, הוא החליט להניח את החלום בצד, ולהמשיך להילחם על המדינה שכה אהב. זה הפוסט שהוא כתב לפני כשבועיים:
"דמיינתי את השנה הזאת אחרת, שנה של שאיפות והגשמת חלומות. עכשיו אני חי חלום ישן, להילחם בשביל המדינה ואנחנו כרגע באמצע הלילה. חלום חדש ואחר יצטרך לחכות קצת. תודה על מילים חמות ומפרגנות וגם על הביקורות, מקווה שהתקופה הזאת חולפת ושתחלוף מהר. מבטיח להמשיך להילחם על המדינה הזאת שאני אוהב וגם על החלומות שלי בעתיד. כרגע יש רק דבר אחד בראש שלי וזה להמשיך להילחם בחושך עד שנראה את האור. בזאת הסתיימו שידורינו לעונה הקרובה".
***
בן דודו של שאול, יוחאי גרינגליק, כתב לאחר נפילתו את הפוסט המטלטל הבא:
"למה ה' לוקח את הכי טובים? הוא לא לוקח. הם נותנים. הם בוחרים. הם נכנסים. הם מסתערים. הם מקריבים. הם שמים בצד חלומות אישיים. שאולי שלנו הוא ההוכחה לכך. הוא לא היה אמור להיות ביחידה קרבית, הוא בכלל היה צריך לקבל פטור. היה לו עיוורון לילה מלא - הוא לא רואה כלום בחושך.
"הוא הסתיר את זה מהצבא. בקורס טייס הוא הדליק פנס בניווטים, היה נופל כל הזמן במסעות, אוחז בחברים בחושך כדי לא ליפול. מקורס טיס נפל לנח"ל, יצא לקצינים, וסיים קורס קציני חי"ר עם עיוורון לילה.
"'בכוכב הבא' בתחילת המלחמה, הוא הגיע על מדים ושר 'אני עטלף עיוור' - מילים שמספרות את הסיפור שלו בצבא.
"הוא הצליח לעבור לשלב הבא והייתה לו אפשרות להכנס לתוכנית ולהשתחרר מהמילואים, אך הוא הניח את החלום האישי בצד ובחר להמשיך להלחם. בפוסט שפירסם הוא כתב: 'כרגע יש רק דבר אחד בראש שלי וזה להמשיך להלחם בחושך עד שנראה את האור. הוא סיים במשפט:'בזאת הסתיימו שידורינו לעונה הקרובה'.
"שאולי המתוק שלנו! השידור שלך לא הסתיים, השידור שלך רק התחיל. אנחנו גאים בך פי מיליון מאשר אם היית מייצג את ישראל באירוויזיון. אתה משדר לנו מה באמת חשוב בחיים. בעולם שמשדר ששום דבר לא חשוב יותר מהמיצוי העצמי והגשמת החלומות האישיים, אתה משדר לנו ולעם ישראל כולו שלך היו דברים גדולים יותר להלחם עליהם.
"אתה לא היית צריך להיות שם. ה' לא לקח אותך. אתה בחרת להיות שם בעיניים פקוחות. בשבילנו. בשביל עם ישראל כולו. שאולי אנחנו אוהבים אותך וגאים בך מאוד. בזאת התחיל השידור שלך שאולי. לא לעונה הקרובה.
לנצח".