"חזק חזק ונתחזק": כיצד מוצאים את הכוח להמשיך במסע?

איזה טלטלות אנחנו עוברים, כולנו, בכל יום מחדש. 

ומה אנחנו צריכים דחוף? 

להתחזק. 

לא סתם אנחנו נגיד השבת, בסוף פרשת ויחי, 

את המילים חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק – 

למה? מפני שבפרשת "ויגש" בשבוע שעבר 

ראינו את יוסף בוכה, ושוב בוכה, 

ושוב בוכה! וזה היה בכי נהדר, 

בכי של מפגש, 

בכי של פריקה. 

לֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק.

איך הוא היה גיבור כל השנים האלה, 

עד שהוא יצא מהשבי!

.

הבכי שהוא בוכה בפרשת "ויחי" הוא בכי אחר לגמרי. 

כשהוא נופל על פני אביו יעקב שנפטר, והוא בוכה כל כך, 

הוא פשוט בוכה בכי שמבין ש-וואו, 

זה עומד להיות ארוך ממה שחשבתי. 

ירדנו למצרים להחזיר בן חטוף, 

נכנסנו לבוץ של עזה להביא חטופים, 

ופתאום... 

.

חז"ל שואלים למה פרשה זו "סתומה".

כלומר, למה אין הפסק בינה לבין הפרשה הקודמת? 

והם עונים: נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל 

מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד.

אבל בפרשתנו, "ויחי", הם עדין לא משועבדים

אז למה זו פרשה סתומה? 

כי פתאום נופלת ההבנה: וואו. זה ארוך משחשבנו. 

.וכשמערכה היא ארוכה ומתמשכת, היא צריכה חיזוק. 

.

חשבת פעם מה המקור של המשפט "חזק חזק ונתחזק" 

שנאמר השבת ובכל סוף חומש? 

.

הנביא מספר לנו בספר שמואל על אבישי ויואב, 

שני שרי צבא, רמטכ"לים אדירים שנלחמים באומץ. 

אבל אז נפתחת מלחמה בשתי חזיתות, 

מדרום ומצפון או כמו שכתוב בנביא, מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר;

גם ארם וגם עמון. 

ומה עושים עכשיו?

.

אומר יואב לאבישי: 

חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹקֵינוּ 

וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו.

.

חז"ל אומרים שיואב אומר לאבישי: 

אתה חייב להגיד לי "תהיה חזק". 

ואני, אגיד לך "תהיה חזק". 

וביחד, נתחזק. 

ואיך נעשה את זה? 

רק אם נזכור קודם כל שזה בְּעַד עַמֵּנוּ, 

ואז בעד עָרֵי אֱלֹקֵינוּ, 

שזה שדרות וכפר עזה ונווה ואשקלון ואשדוד. 

אנחנו חייבים לחזק זה את זה במילים. 

אם אני אדע שאתה חזק בעורף, אני אהיה חזק בחזית. 

אם אנחנו נדע שאתם חזקים בחזית, 

אנחנו נהיה חזקים בעורף ונתפלל עליכם כל כך. 

.

הזמנים האלה חייבים חיזוק. 

אצל רבות מאיתנו יש תנועת נפש מאוד משמעותית. 

רגע אחד כולנו הדס לוינשטרן: נקום ונעשה וחזקים. 

איך היא כתבה השבוע – 

"אני לא אתן לכם בהתנדבות מילימטר מהחיים היפים 

שיש לנו. אני חוזרת לפילאטיס".

וואו! 

אבל ברגע הבא, הלב צונח למטה. 

.

פגשתי השבוע שלושים אלמנות הרות, רק מהמלחמה הזו. 

והן מספרות על תנועת הנפש הזאת שבין "אני גיבורה" 

לבין "אני נופלת". 

אחת אומרת "אני עומדת ואומרת 'אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,

צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא'".

וחברתה האלמנה אומרת: 

"נורא קשה לי לראות את זה. אני לא כזאת. 

אני כועסת על הקב"ה". 

בתוך הרצף הזה הן נעות 

וזו תנועה שכל כך אופיינית לכולנו, שלא נדע, 

בימים האלה. 

.

מהן שתי תנועות הנפש האלה? 

.

ורבי נתן מברסלב, אומן הנפש, אומר ברגישות שיא: 

יש שתי אפשרויות לקשר עם הקב"ה. 

לראשונה הוא קורא "נקודות טובות"; 

"ה', טוב, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, 

זה קורבן שווה, אנחנו נהיה חזקים". 

לשנייה הוא קורא "אַיֵּה"; 

אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, ה' איפה אתה?

.

כשאת אומרת על הקב"ה "הוא מדהים

ואנחנו נהיה חזקות", 

את מדברת עליו, אבל... 

את לא מדברת איתו. 

.

וכשאת אומרת לו "אַיֵּה? איפה אתה? 

אני רוצה להעריץ אותך, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, 

אני לא רוצה חלילה חלילה לחשוב שאתה עריץ!"

– זה קשר ישיר לה'. 

אתה נוכח. אני מדברת איתךָ. 

ה', כמה כבר הלב הזה יכול להישבר לרסיסים?

.

לכולנו יש את שתי תנועות הנפש עכשיו. 

לפעמים את גיבורה ומדברת על הקב"ה כמה הוא טוב 

וכמה אנחנו חזקים. 

לפעמים את פחות גיבורה, אבל אז את מדברת עם הקב"ה, 

וזה יקר כל כך.