חדשות בארץ
אלמנתו של החייל שנהרג: "אמרתי לו לא לצאת מהטנק. אבל הוא יצא"
אלמנתו של רס"ן דביר דוד פימה, שנפל בשבוע שעבר בקרב בעזה: "מעל הקבר הבטחתי לו שהראל יגדל להיות הילד הכי טוב בעולם. הוא הקשיב לצרות שלי, גם בזמן המלחמה"
- יצחק איתן
- פורסם כ' טבת התשפ"ד
(צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
ביום רביעי האחרון נפל ברצועת עזה סגן מפקד גדוד 198, רס"ן דביר דוד פימה בן ה-32. הוא נהרג כשזיהה בור ממולכד והציל את חייהם של חייליו. אלמנתו אופק התראיינה לגלית גוטמן ויואב לימור וסיפרה על התחושות הקשות: "אני מדברת עליו כל כך הרבה בימים האחרונים, ואני יודעת כמה שהוא לא היה רוצה. הוא היה האיש הכי צנוע בעולם. אתמול בשבעה אמרתי כמה שהיה שונא את הסיטואציה, אם זה היה תלוי בו אז בלוויה היו רק המשפחה ואני, הכי מצומצם שאפשר - אבל הגיעו רבבות אנשים".
"תוך כדי הלוויה קלטתי פרצופים של אנשים שהוא היה איתם במסלול לפני 13 שנה", המשיכה. "כל כך הרבה אנשים שהגיעו, ועוד רבים שנמצאים בעזה ולא היו יכולים. הוא נגע בכולם, אהב את כולם. אחד האנשים שהיו איתו ברגע שהוא מת דיבר איתי אתמול בערב, חייל צעיר בסדיר, ואמר לי שדביר הוא האדם עם הכי פחות דיסטנס שהכיר אי פעם למרות הדרגות.
"אני ודביר שש וחצי שנים ביחד, צמודים מהרגע הראשון. לא נפרדנו גם כשהיה במרחקים ענקים בכל הארץ, גם כשהוא עבר בין בסיסים. הגעתי בגאווה לכל חור בארץ שהוא היה בו, גם באזורים שפחות נחמדים לנו.
"כל מי שהכיר את דביר יודע שהוא היה האדם הכי מדויק בעולם, אי אפשר לטעות איתו", המשיכה אופק וסיפרה על הקשר בין דביר ובנם הראל: "הם היו ביחד בבית שנה שלמה, אז בשנה הראשונה גידלנו אותו ביחד. היינו כל כך שותפים בדבר הזה. דביר היה מבלה איתו שבועות שלמים, לפעמים צחקתי שהוא יותר אמא ממני, נמצא איתו כשהוא חולה".
על השאלה האם הייתה נחמה בידיעה ששמר על חיי החיילים שלו, ענתה: "מצפים שאגיד כן, אבל ממש לא. לא רציתי גיבור, אפילו לא טיפה. לא רציתי שאף אחד יכיר אותו, והייתי שמחה שנישאר אלמונים כל החיים ביחד. המוות שלו עדיין מתוחקר, אבל אגיד שברגעים האחרונים שלו הוא לא היה בטנק למרות שהיה שריונר. הוא היה רגלי עם הנח"ל, ובמשך כל המלחמה אמרתי לו: 'אל תצא מהטנק', והוא יצא - כי זה דביר וזו המשימה.
"עברתי בבית העלמין לראות את דביר. ישבתי ודיברתי איתו איזה עשר דקות, בכיתי וייללתי. אמרתי לו שאני לא מבינה איך אני ממשיכה מכאן בלעדיו. דביר היה העוגן שלי בחיים, עוגן בכל דבר גם כשהיה רחוק ממני. הוא דיבר איתי כל יום ושמע על הצרות שלי, גם בזמן המלחמה. אני לא יודעת איך אמשיך בלעדיו, אבל יודעת שיש לי את הראל שאני חייבת לדאוג לו ולקום בשבילו בבוקר. מעל הקבר הבטחתי לדביר שהראל יגדל להיות הילד הכי טוב שיש, עם הערכים שלו".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>