בג"ץ החליט: תחולת חוק הנבצרות תידחה לכנסת הבאה

על חודו של קול: בג"ץ קבע היום (רביעי), בדעת רוב של 6 שופטים מול 5, כי יש להורות על דחיית חוק הנבצרות כך שייכנס לתוקף במועד תחילת כהונת הכנסת ה-26.

דעת הרוב - שכללה את ממלא מקום הנשיא, השופט עוזי פוגלמן, הנשיאה בדימוס אסתר חיות, והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון (בדימוס) ועופר גרוסקופף -  קבעה כי התיקון לחוק יסוד הממשלה בעניין הסדר נבצרות ראש הממשלה, שאושר בכנסת בחודש מרץ האחרון, הינו "תיקון פרסונלי מובהק שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת".

בפסק הדין הובהר, כי אין הוא עוסק בשאלת קיומה של עילה להכרזה על נבצרות ראש הממשלה המכהן או בהסדר ניגוד העניינים שלו ודרכי אכיפתו.

כזכור, התיקון לחוק שעבר בכנסת קבע, בין היתר, כי נבצרות ראש ממשלה תהיה בשל "אי מסוגלות פיזית או נפשית" בלבד, ונקבע בו מנגנון מורכב להכרזה על נבצרותו של ראש הממשלה. נגד חוקתיות התיקון הוגשו שתי עתירות שבמסגרתן נטען, בעיקרם של דברים, כי התיקון נחקק מטעמים פרסונליים ונועד לשרת את האינטרסים האישיים של ראש הממשלה המכהן.

מרבית שופטי הרוב קבעו כי חקיקת התיקון נועדה לשרת תכלית פרסונלית מובהקת – קידום האינטרסים האישיים של ראש הממשלה והסרת כבלי המגבלות המשפטיות שחלו עליו, בשים לב להליך הפלילי המתנהל נגדו. משכך, קבעו שופטי הרוב כי הסעד המתאים הוא דחיית המועד שבו ייכנס התיקון לתוקפו, ובכך יינתן מענה לעיקר הפגם הפרסונלי שנפל בו.

מנגד, השופטים נעם סולברג, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר ואלכס שטיין סברו כי דין העתירות להידחות. השופטים סולברג, מינץ ואלרון הסתייגו מעצם השימוש בדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, ולגופם של דברים סברו כי התיקון שאושר על ידי הכנסת אינו תיקון פרסונלי.

סולברג ומינץ קבעו כי אף אם היה מקום להחיל את דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, תוצאתה המתבקשת היא הפיכתו של חוק היסוד לחוק רגיל, ולא דחיית תחולתו. שטיין סבר כי תוכנו, תכליתו ותוצאתו של התיקון לחוק אינם פרסונליים. 

השופטת וילנר סברה כי דרישת הכלליות עניינה בתחולת הנורמה, ולא בשיקולים פרסונליים שעמדו לנגד עיני חברי הכנסת בעת כינונה; ובהתאם, סברה כי מכיוון שתחולתו של התיקון כללית, הרי שהוא עומד בדרישה האמורה.

השר אופיר אקוניס מסר בתגובה: "מצער מאוד שכך נוהגים שופטי בית המשפט העליון בעת הזאת. בעוד כוחותינו נלחמים, שכם אל שכם, בכל הגזרות ומזיזים הצידה כל שיקול וכל מחלוקת בזמן מלחמה, פעם אחר פעם עושים את ההיפך מפעולות לאחדות העם וחיבור כל חלקיו - אבן יסוד בדרך לניצחון".