החטופה שחזרה מהשבי הדהימה: "לא הפעם הראשונה שלי בעזה"

העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" פרסם ראיון עם החטופה שחזרה מהשבי בעזה, רותי מונדר. היא שהתה בשבי 49 ימים, אבל הצליחה להדהים את המראיין כשסיפרה שזאת לא הפעם הראשונה שהייתה בעזה.

"את רוב זמני ביליתי נעולה בחדר קטן בקומה השנייה של בית חולים", סיפרה מונדר. "השובה שלי, שנקרא מוחמד, קרא לעצמו חייל של חמאס, אך לא נראה כמו חייל. נשמרתי בניגוד לרצוני על ידי שומר בבגדים אזרחיים במתקן אזרחי". היא סיפרה כי הוחזקה בבית החולים בחאן יונס, אבל כבר ביקרה באזור בעבר.

"הפעם הראשונה שלי בעזה הייתה ב-1967", סיפרה. "עד למלחמה באותה שנה, עזה הייתה מקום שדאגנו ממנו, אבל לא ידענו הרבה על העזתים עצמם. האזור, שהיה אז בשליטת מצרים, היה ממש מעבר לאופק והיווה איום של חדירות מצד פדאיון ושל פלישת צבאות ערב. הוא הטיל צל על ניר עוז ויתר הקיבוצים סביבנו. אולם זמן קצר לאחר מכן, מצאתי את עצמי על גבו של טרקטור עם כמה מחבריי לקיבוץ, חוצים את הגבול הבלתי נראה בדרכנו לחופיה היפהפיים של חאן יונס. בדרכנו חזור, עברנו דרך רפיח לאסוף פיתות כצידה לדרך הביתה".

היא סיפרה כי בניגוד ל"חוויה" שעברה לאחרונה - יש לה זכרונות טובים מהביקור הקודם, לפני יותר מ-50 שנה. "יש לי זיכרונות שמחים מאותו יום, ובשנים שחלפו הקשרים שלי עם העזתים צמחו. הכרתי אנשי עסקים עזתיים שסחרו עם גיסי בבאר שבע והתארחו בביתי שבניר עוז. ישבתי לצידם בפקקים במסעות סוף השבוע לתל-אביב. לזמן מה, אפשר היה לדמיין שנועדנו לחיות ביחד, אנחנו והעזתים".

"ב-7 באוקטובר, חמושים רעולי פנים של חמאס פרצו למקלט בתוך ביתי וחטפו אותי, את בתי, קרן, ואת הנכד שלי, אוהד", הוסיפה. "בעלי, אברהם, הודח בניסיון למנוע מהגברים הצועקים להיכנס לחדר הכספת ונלקח בנפרד מאיתנו. הוא עדיין בשבי, מצבו לא ידוע. חמאס גם הרג את בני רועי כשניסה להגן על ניר עוז. מאוחר יותר באותו יום חזרתי לחאן יונס, 56 שנה לאחר הטיול לחוף הים".

לפעיל חמאס ששמר עליה, מוחמד, אמרה: "אני מייחלת לעולם בו מוחמד יכול היה לבנות עסק משלו, לחיות בכבוד ולדבר באופן שוטף עם שכניו הישראלים ובכבוד הדדי. בעולם הזה, אני לא מאמינה שהוא היה מצטרף לארגון טרור ששלח אותו להשגיח על סבתא חטופה, שלא התכוונה להזיק לו".