דמות בהיסטוריה היהודית: ה"חוות יאיר" במסע לילי מסוכן

בחודש טבת ה'תס"ב (1702) נפטר רבי יאיר חיים בכרך, המכונה ה"חוות יאיר". ה"חוות יאיר" היה בסוף ימיו רבה של וורמס, הלא היא העיר היהודית המפורסמת והקדומה וורמיזא.

ספרו "חוות יאיר" נקרא על שם אמו, הרבנית חווה בכרך, נכדתו של המהר"ל מפראג, שהיתה בתו של הרב יצחק כץ, מגדולי הרבנים בגרמניה. אחיה היו רבי נפתלי כץ ורבי חיים כץ, גם הם רבנים מפורסמים בגרמניה.

הרבנית חווה היתה למדנית מפורסמת בקהילות היהודיות בגרמניה, והיתה מתפלפלת בהלכה עם תלמידי אביה. כשנפטר בעלה, היא זו שגידלה את בנה העילוי, יאיר חיים, לתורה ולמצוות, והרבה חידושי תורה התפרסמו בשמה בקהילות גרמניה.

אף על פי שרבי יאיר חיים חיבר כארבעים ספרים, הוא התפרסם על שם ספר תשובותיו "חוות יאיר". הספר מאופיין בלשון חדה ונוקבת, ובחישובים מתמטיים מסובכים שנוגעים להלכה. במקום אחד מתאר רבי יאיר חיים בתשובה העוסקת בהלכות כלאיים, מסע לילי מסוכן שהעמיד אותו בדילמה: האם לקפוץ מן העגלה ולהישאר באישון ליל על הר מושלג, או להמשיך בנסיעה שהיא בחשש כלאיים?

אזור הקהילות היהודיות בגרמניה נמצא על גבול גרמניה-צרפת, במה שכונה "חבל הריין", והיום הוא אזור תיירותי פורח בשם "היער השחור". קהילות שפיירא, וורמיזא ומגנצא, שכונו "קהילות שו"ם", שוכנות בכמין משולש על גדול הריין. כיום שמותיהן הם שפייר, וורמס, ומיינץ.

רבי יאיר היה בבית חמותו שבדרום היער השחור, והוא חפץ להגיע לביתו שבוורמס. לשם כך עלה על העגלה הנוסעת לפרנקפורט. אלא שבהגיע העגלה להר פלדברג, התברר לעגלון שאין לסוסים מספיק כוח לסחוב את העגלה בשלג, ולכן הוא לקח בהשאלה שור מאחד הכפרים, כדי לסחוב את העגלה במעלה ההר. כיום ישנו רכבל תיירותי המקל את המעבר, ואף נסללה שם אוטוסטרדה (כביש 5), אבל באותו הזמן לא הייתה דרך אחרת...

ה"חוות יאיר" מתאר את הדילמה שנקלע אליה בתשובתו בסימן ק"נ: "ובהיותו נוסע דרך הר פאגלשבארג, והיו ימי גשמים, לא היה אפשר לו לעלות הרים עם שני סוסים השפלים, ולקח מכפר גייזלינגי שור גדול לסיוע למשוך על שעה. והיותי לבדי נער ורך, ואין איש אתי, ואף כי התחננתי מאד לפני העגלון לא שמע בקולי, כי אמר שאי אפשר לו לעלות ההרה בלתי סיוע השור, וגם בכוחי לא היה לילך, ונשארתי יושב על אפי ועל חמתי, כי היה כמעט סכנת נפש".

אירוע זה קרה בצעירותו, כאשר היה אורח בוורמס. לימים גדל רבי יאיר חיים בתורה, ונעשה רבה של קהילת וורמס המעטירה ועתיקת היומין.

בעיר וורמס נמצא בית הכנסת שבו למד רש"י הקדוש בנעוריו, ובשקע שבקיר בית הכנסת מראים את המקום שבו התרחש לאמו של רש"י נס כאשר פרש ניסה לדרוס אותה ב"רחוב היהודים". בית הכנסת שרד והיה בשימוש ברצף עד ליל הבדולח, אז נפגע בשריפה. אחרי השואה שוקם מחדש והוא עדיין פעיל.

ה"חוות יאיר" נטמן בבית הקברות בוורמס, שבו קבורים אלפי יהודים מתקופת בעלי התוספות ואילך, ומהרוגי מסעי הצלב. הקבר המזוהה הקדום ביותר הוא של רבי יוסף הבחור, שם נקברו גם המהרי"ל, המהר"ם מרוטנבורג, לצד הנדיב שפדה אותו מהשבי, ועוד רבים מקדושי עליון מרבני יהדות גרמניה וחסידיה.