כוכבת הרשת נחתה בישראל כדי לתמוך: "נסעתי לאושוויץ, גדלתי על סיפורי שואה"

הזמרת וכוכבת הרשת, מונטנה טאקר, נחתה בימים האחרונים בישראל וסיפרה על הזוועות שראתה וגם על התמיכה הבלתי מסויגת שלה בישראל. טאקר סיפרה בעבר, כי היא מתגאה ביהדותה ויודעת לא מעט על ישראל למרות שהיא חיה בארה"ב.

"הקדשתי את חיי למלחמה באנטישמיות ובכל צורות השנאה. כששמעתי על הטבח, ידעתי שאני חייבת להגיע, להיפגש עם ניצולים ועם כמה שיותר אנשים, לשמוע את הסיפורים ולשתף אותם", אמרה טאקר לערוץ 7.

היא סיפרה כי שנאת יהודים וישראל הפכה לפופולרית ברשת, ולכן המלחמה נגדה אינה פשוטה. "אנשים אוהבים ללכת עם מה שפופולרי ולכן הכוח שלנו הוא בפרסום האמת", אמרה. "אנשים שולחים לי הודעות, מודים לי שפקחתי את עיניהם, שהסיפורים שהם שומעים גורמים להם להבין שעד היום שמעו רק צד אחד של הסיפור. מאוד היה בולט בשיחות שערכתי עם הניצולים שלא היתה להם שנאה בליבם. למרות כל מה שעברו, הם היו מלאי תקווה להמשיך בחייהם".

טאקר סיפרה כי היא חשה הקבלה בין זיכרונות מהשואה לטבח המזעזע. "גדלתי עם הסיפורים של סבא וסבתא שלי על השואה, צפיתי בכל הסרטים הרלוונטיים ונסעתי לאושוויץ. הסיפורים שאני שומעת עכשיו כמעט זהים לאלה של אז. התעמולה דומה בצורה מטרידה, כל האנשים שאומרים 'זה לא יכול לקרות שוב' צריכים להפסיק לצקצק בלשונם ולעמוד מאחורי המלים הללו".

לדעתה, המקום הכי בטוח ליהודים הוא ארץ ישראל. "בארה"ב מפחיד עכשיו ללכת ברחוב עם מגן דוד. אני נתקלת בתגובות של שנאה ברשת בעוד כאן בישראל אני מקבלת אהבה עצומה. מעולם לא הרגשתי יותר בבית ובטוח מאשר בישראל".

לאחרונה סיפרה בראיון ל"מאקו": "יש לי משפחה שמתגוררת בישראל, אני יהודייה ממוצא אשכנזי. סבא וסבתא שלי הם ניצולי שואה מהונגריה ורומניה. לפני שנה ראיתי סדרה שנקראת 'איך לעולם לא לשכוח?', ובעקבותיה גרמתי לעוקבים רבים שלי לנסוע איתי לפולין. נסעתי לאושוויץ, סבתא שלי שרדה את המחנה באושוויץ. לימדתי את מיליוני העוקבים שלי על השואה ועל האנטישמיות בעולם. מאז שהתחלתי להשתמש ברשת החברתית שלי כפלטפורמה להסברה על השואה, יצא לי ללמד אנשים על הנושא הזה, ומאז שבעה באוקטובר, ניצלתי שוב את הפלטפורמה שלי, ובה מאז אני מדברת רק על ישראל ומנסה ללמד אנשים כמה שרק אפשר על מה שקורה כאן. זו הסיבה שרציתי לבוא פיזית לישראל, לפגוש אנשים, שורדים, חטופים שהשתחררו ומשפחות - ולהראות שאלו הם סיפורים אמיתיים ושזה קרה. כמו שעדיין קיימים מכחישי שואה, זו הסיבה שנסעתי לפולין, ושיניתי את הדעות של רבים - אז אני מקווה שאשנה עכשיו את הדעות של אנשים על ישראל, כל זאת בתקווה שלא תהיה הכחשה".