איך הגיעו בני האדם לאמריקה?

שאלה מדעית מסעירה: היכן הופיע האדם לראשונה? וכיצד הגיע ליבשות השונות בכדור הארץ? על פי המדע, האדם הופיע לראשונה ביבשת אפריקה. על כן מתעוררת מיד השאלה: כיצד הגיעו בני האדם ליבשות אחרות? שהרי כשהגיע האדם המודרני לכל אחת מהיבשות, נמצאו בכל אחת מהן בני אדם מתקופות קדומות, "ילידים".

ביבשת אמריקה – האינדיאנים.

ביבשת אוסטרליה – האבוריג'ינים.

ביפן – הג'ומונים.

איך בני האדם הגיעו ליבשות מרוחקות אלו? בפרק זה נציג את תשובת המדע, ולאחריה את תשובת תורת ישראל, על פי פשט הפסוקים.

כיצד הגיעו בני האדם לאמריקה? תשובת המדע

כיצד הגיעו בני האדם ליבשות המרוחקות? ובכן, על פי המדע, בני האדם פשוט נדדו. בני האדם נדדו מאפריקה, אירופה ואסיה, לאמריקה, לאוסטרליה וליפן.

אבל רגע, יש שם אוקיינוס... איך אפשר לעבור?

ובכן, המדע מציע רעיונות כיצד התבצעה הנדידה, רעיון נפרד לכל יבשת. הנה לפניכם.

יבשת אמריקה

ליבשת אמריקה הגיעו בני האדם, על פי המדע, דרך הקוטב: לדעת מדענים, הייתה תקופה שבה היה מסלול מעבר מאירופה לאמריקה, דרך הקוטב, ללא קרח.

כלומר, בני האדם יצאו למסע מפרך אל תוככי הקוטב הקפוא (גם אם ללא קרח), מבלי לדעת לאן הולכים, מבלי לדעת שיש בכלל משהו בצד השני, מבלי לדעת את הדרך, מסע התאבדות של ממש... ולמרבה הפלא מצאו את הדרך והגיעו ליבשת אמריקה. 

אבל חכו, אלה לא רק אנשים. אלה גם בעלי חיים. ביבשת אמריקה, עוד לפני הגעת האדם המודרני במאה ה-15, נמצאו גם בעלי חיים שתואמים לבעלי החיים שביבשות האחרות: כלבים, תרנגולות, ברווזים, ארנבות, דובים, איילים ויש אומרים שגם סוסים. כך שבני האדם היו צריכים לעשות את המסע המופלא שהזכרנו, דרך הקוטב, עם כל מיני בעלי החיים האלו איתם.

זה כמובן לא נשמע הגיוני גם למדענים, ולכן הועלתה הצעה נוספת: בעלי החיים חצו את האוקיינוס בכוחות עצמם, בעידן הקרח, כשהאוקיינוס היה מכוסה קרח. מסע של לכל הפחות 80 ק"מ (ראו מפה בקובץ המצורף), על משטח קרח צחיח.

יבשת אוסטרליה

ליבשת אוסטרליה הגיעו אנשים על פי המדע מאסיה, דרך הים, על סירות פרימיטיביות של העידן הפרהיסטורי. המרחק כמובן בלתי אפשרי לסירות מעין אלו, לפיכך המדע נאלץ להידחק ולטעון מספר טענות כדי לאפשר את המסע המופלא. הטענות הן:

1. בעבר הים היה נמוך יותר מכפי שהוא היום, נמוך ב-150 מ'.
2. כיוון שהים היה נמוך, המרחק הימי היה קצר יותר: כ-90 עד 150 ק"מ.
3. מרחק זה עדיין גדול מדי למסע המוצע, ולכן יש עוד לטעון כי היו איים לאורך הדרך, שבהם יכלו הנוסעים לעשות עצירות.

תאוריית הים הנמוך נראית דחוקה כשלעצמה, כאילו נועדה לפתור בעיה אל מול הממצאים. אבל בואו נניח לצורך הדיון שההנחות הנ"ל נכונות, ונעשה יחד את החשבון: באגם (ולא באוקיינוס), בסירות קאנו של ימינו, המהונדסות היטב מדעית טכנולוגית ותעשייתית, אם חותרים במרץ ללא הפסקה, מדובר במסע של 30 שעות ברצף. בסירות מגושמות ביותר, מהעידן שבו אפילו סירות הקאנו הפרהיסטוריות עוד לא היו קיימות (!), באוקיינוס של ממש – מדובר במסע בלתי נתפש.

לגבי האיים שבדרך, ובכן, מדובר באיים שלא קיימים היום (גובה פני המים על פי המדע עלה חזרה), ובאלה שכן קיימים היום – לא נמצאו סימני התיישבות או אנשים מאותה התקופה. כך שמדובר בהשערה ללא ביסוס – הנראית כאמור כהשערה אד-הוק שנועדה לאפשר תאורטית את קיום המסע.

יפן

גם ליפן לא ברור איך הגיעו בני האדם, וגם כאן התשובה המדעית דומה: בעבר הים היה נמוך יותר, או למעשה לא היה קיים בכלל, כך שהאדם הקדמון פשוט צעד את דרכו ליפן.

מה אומרת על כך תורת ישראל?

כעת נביא הצעה משלנו, כיצד הגיע האדם ליבשות מרוחקות, וזאת על פי פסוקי תורת ישראל.

נתחיל מבראשית: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם… וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א', ט').

על פי התורה, בשחר ההיסטוריה הייתה רק יבשת אחת. המדע, אגב, גילה זאת רק לפני כ-70 שנה. מדובר בתגלית "נדידת היבשות" המפורסמת, שנתגלתה באמצע המאה ה-20.

כעת, נשים לב שעל פי התורה, ה' קורא ליבשת האחת בשם. השם הזה חשוב להמשך. הנה לפניכם: "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ" (בראשית א', י').

היבשת מכונה בשם "ארץ". נמשיך עם הפסוקים. לאחר חטא מגדל בבל אומרת התורה: "וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית י"א, ח').

בעקבותיו חטא מגדל בבל, ה' מפזר את בני האדם בכל רחבי היבשת. שימו לב - עדיין על היבשת האחת.

ועכשיו העיקר. רק עכשיו, כשבני האדם, ואיתם בעלי החיים, כבר מפוזרים בכל רחבי היבשת, שימו לב מה קורה ליבשת (ה-"ארץ", זוכרים?): "נִפְלְגָה הָאָרֶץ" (בראשית י', כ"ה), "נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם" (בראשית י', ה'), "אִתְפְּלִיגַת אַרְעָא" [נחלקה הארץ] (תרגום אונקלוס שם, תרגום יונתן שם).

עכשיו נחלקו היבשות. נשים לב – היפרדות היבשות מתרחשת בעוד בני האדם עליהן.

לכן אין פלא שאנו מוצאים אותו אדם, ואותם בעלי חיים, על היבשות השונות.

אז תשפטו אתם, מה הגיוני יותר?

מסעות התאבדות אל תוך הקוטב, בעלי חיים חוצים אוקיינוס קרח, מסע בלתי אפשרי בספינות קנו פרימיטיביות אל מעמקי האוקיינוס... או יבשה אחת, מאוכלסת באנשים, שנחלקה ונתפלגה, כמתואר בתורת ישראל?

הערות לסיום:

1. המתנגדים לרעיון זה יאמרו שהוא איננו מסתדר עם התארוך המדעי. אבל התארוך המדעי בעייתי ושגוי, ראו בפרק "התארוך המדעי" בספר זה.
2. הרעיון המוצע כאן איננו מאמר חז"ל או מדרש, אלא חידוש תורה ומדע, על פי פשט הפסוקים.

הטקסט לקוח מתוך הספר "עולמות משתלבים". להורדה וקריאת הפרק בקובץ PDF, היכנסו לכאן. 

הכותב בעל תואר B.Sc בפיסיקה בהצטיינות מהטכניון.