"הוא באמת אמר לי שהוא מרגיש זר בתוך הבית שלנו"

"קשה לי מאוד להסביר מה הבעיה שיש לי עם אלעזר.

"כשהכרתי אותו, הוא סיפר לי שהייתה לו ילדות קשה מאוד. הוא היה מלא בכעסים עצומים כלפי ההורים שלו, וכשהחלטנו למסד את הקשר, הוא החליט שהוא מוחק את כל מה שספג מהם, והוא בונה יחד איתי חיים חדשים", סיפרה ליאת.

"נו? ואת מרגישה שהצלחתם?", שאלתי.

"לשנינו יש עבודה מכובדת. הקמנו בית ויש לנו ילדים נפלאים. באמת לאורך השנים הוא התנהג הפוך מאבא שלו, וכמו שהוא התחייב, הוא באמת מעולם לא הרים יד, לא עלי ולא על הילדים".

"אז איפה הקושי?", שאלתי.

"זה נכון שהוא רגוע ומאופק, אבל אני מזהה שהוא צובר ומתמלא בהרבה מאוד כעסים, אף על פי שהוא מעיד על עצמו שהוא לא כועס. ואז פתאום, כשדברים לא מתרחשים כמו שהוא רוצה או חושב שצריך שיקרו – הוא מסוגל להתפרץ חזק מאוד בצעקות, ויכול להעיף ולשבור חפצים שלו, שהם חשובים ויקרים לו. הוא גם מתנתק ממני והילדים, ומתייחס אלינו כאילו אנחנו לא קיימים.

"אמרתי לו: 'אתה בדיוק כמו אבא שלך, רק שזו אלימות מסוג אחר.

"כשהכרנו, הוא הבטיח לי שימחק את כל מה שספג בבית, ויבנה בית חדש, מנותק לגמרי מהבית החולה שגדל בו. זו הסיבה שאני מצפה ממנו שילך לטיפול, שיעזרו לו למחוק את הבית הישן ולבנות בית חדש", אמרה ליאת בייאוש.

"אני חוששת שגם הדרך הזו עלולה להיות לא יעילה", עניתי לה.

"לא יעילה? אז מה כן יכול להעלים את האלימות הזו שהוא מכניס לי לבית?", שאלה בכעס.

"ראשית, חשוב להבין שההלך הטבעי של כל אדם הוא לשכפל את הבית שהיה לו. קוראים לזה העברה בין דורית.

"כדי להילחם בכך, אלעזר פיתח יכולת שבה הוא לוחץ על הברקסים חזק יותר מאביו, אבל עדיין, השורש הנפשי שלו ספוג באלימות שהוא ראה בילדותו".

"אז מה הדרך היעילה?", שאלה.

"קודם כל, העמדה הנפשית שלך נגד כל אלימות שלו צריכה להיות ברורה.

"במקביל, בנוסף לחיזוק ה'ברקסים' בתגובות האלימות שלו, הוא יעבור טיפול שורשי, שבו הוא יוכל להתחבר בחזרה לשורשים שלו".

"לשורשים שלו? זה הדבר האחרון שהייתי רוצה שיקרה", הגיבה בכעס.

"הוא יתחבר בחזרה לשורשים שלו, ושם אני מאמינה שיעזרו לו להאיר באור חיובי את החלקים הטובים שהוא קיבל מהבית שבו הוא גדל".

"אבל איך עושים כזה דבר? כזאת אפלה כמו ההורים שלו, לא ניתן להאיר", התעצבנה.

"קודם כל צריך הוא צריך לקבל הרבה תוקף והכרה לכאב ולכעס שיעלו בו. לאף ילד לא מגיע לחוות אלימות כזו, ודאי וודאי לא מהורה, שאמור לשמור ולהגן עליו.

"לצד זה, יתחיל תהליך שבו הוא ינסה לאתר לאט ובזמן הנכון חלקיקי אור וחיבור לנקודת הרצון האמיתי של ההורים, לנקודות המוארות שהם כן הביאו.

"ליאת, תנסי להיזכר, הוא אף פעם לא סיפר משהו טוב על ההורים שלו? אולי מאכלים שהכינו עבורו, או כל דבר טוב שהם כן עשו עבורו?

"צריך להבין טוב טוב את תנועות הנפש הפנימיות שלהם. אני בטוחה שהם לא הביאו אותו לעולם על מנת להכאיב לו. הם לא הצליחו להביא את הרצון הטוב שלהם לידי ביטוי. הרצון האמיתי שלהם נשאר בגלות מסיבות נפשיות איומות. אין פה שום הצדקה או קבלה של המקומות הרעים שהם הביאו, אלא יש פה הבנה עמוקה שנדרשת על מנת להגיע לריפוי אמיתי".

"מכל הסיפורים של אלעזר, קשה לי מאוד למצוא את הנקודות האלה…", מלמלה בייאוש.

"את יודעת מה? נניח שהם היו רעים כל כך שהוא לא מצליח למצוא בהם שום נקודות אור. באלעזר את מצליחה לראות חלקים חיוביים ומוארים?", שאלתי.

"באלעזר? את רצינית? אלעזר מדהים. הוא יודע לבשל, הוא טוב לב, עוזר לכל אחד, מתחשב ורגיש, ואם אני אשב וארשום עליו, בטוח שאמצא עוד המון תכונות חיוביות שלו. לא סתם התחתנתי איתו", ליאת קרנה פתאום כשהתחילה לדבר עליו.

"אם הוא יצליח לחבר את הנקודות החיוביות שקיימות בתוכו, וידע לייחס אותן להורים שלו, הוא יבין שגם התכונות הטובות שלו הגיעו מהם, וכך הוא יעשה כיבוד הורים. זו הדרך שבא הוא יצליח לצייר מחדש את הבית שהוא גדל בו. לצייר מחדש את הבית גם באור חיובי, יהיה הרבה יותר יעיל וקל מאשר לבנות בית מחדש עם הרבה מלאכותיות והליכה נגד הטבע שלו".

"הוא באמת אמר לי, שהוא הרבה פעמים מרגיש זר בתוך הבית שלנו".

"אם הוא יבנה את הבית שלכם בצורה כזאת שבה הוא ממשיך את ההורים שלו, רק בציור חדש, מואר וחיובי, הוא יצליח בזה הרבה יותר, והיכולת להחזיק תמונה מורכבת של טוב ורע בו זמנית היא המצב הבריא של הנפש".   

הטור נכתב בהשראת שיעור של הרב אפרים ארנברג מבית הספר הגבוה לתורת הנפש.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן