הלימוד היומי: האם מותר להשתמש בשבת במים חמים שהתחממו בבוילר, והאם חייבים לאכול דגים בשבת? (יום שישי, ב' בשבט)

הציטוט היומי

''אי אפשר כלל במציאות שינצל האדם מחילול שבת, אם לא ילמד את כל הדינים על בוריים היטב.

ומי שלא למד הלכות שבת פעמיים ושלוש, לא יוכל להמלט שלא יקרה לו חילול שבת.

ומן הראוי ללמוד הלכות שבת תמיד, ואצל רב שיברר לו הכל עד שיהיה שגור בפיו.

ושכרו מרובה, ומגן בפני הפורענות''.

(רבי יהונתן אייבשיץ זצ''ל).

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

האם מותר להשתמש בשבת במים חמים שבדוד שמש לשטיפת כלים?

מותר להשתמש במים חמים שבדוד שמש לשטיפת כלים או לרחיצת פנים, ידים ורגלים, כיוון שמים אלו התבשלו מחום השמש, ובישול בחמה מותר.

האם מותר להשתמש בשבת במים חמים שהתחממו בבוילר?

טוב להחמיר שלא להשתמש במים חמים שהתחממו בבוילר, אף שהבוילר מכובה. במה דברים אמורים? כשהמים חמים מאוד, שהיד סולדת בהם [דהיינו, שאי אפשר להחזיק בהם את האצבע מחמת החום], אבל אם אינם חמים כל כך, מותר להשתמש בהם לשטיפת כלים או לרחיצת פניו וכיוצא בזה.

פרשת וארא – דבר תורה קצר לשולחן השבת

"ואלה שמות בני לוי לתולדותם, גרשון קהת ומררי" (ו, טז)

נשאלת השאלה מדוע כתוב לפני פירוט שמותם של בני לוי: “ואלה שמות", ואילו אצל ראובן ושמעון, מתחילים ישר במילים “בני ראובן וכו'”.

וכך מסביר השל”ה: “קשה, למה אמר תיבת ‘שמות’ אצל לוי יותר ממה שאמר בראובן ושמעון?

העניין הוא, כי שבט לוי לא היו בגלות, ולוי ידע דבר זה, ורצה להשתתף בצרת הציבור, מה עשה? קרא שמות לבניו על שם הגלות, דהיינו, שם גרשון, על שם כי גרים הם בארץ לא להם, ושם קהת על שם שיניהם קהות, ושם מררי על שם וימררו את חייהם; זהו שכתוב, ‘ואלה שמות בני לוי’; ומכאן ילמד האדם להשתתף בצער הציבור, אף על פי שאין הצרה מגעת לו“.

חיזוק לנשמה

מדוע נוהגים לומר "לכבוד שבת קודש" בהכנות לשבת, והאם חייבים לאכול דגים בשבת? הרב אליהו עמר מסביר