ארכיאולוגיה מקראית: מי הם ה"חבירו" המסתוריים, ולמה הם צריכים בצלים?

המצרים היו אנשים מסודרים. הם אהבו לכתוב ולתעד את הפעילות השוטפת האדמיניסטרטיבית שלהם, ביורוקרטיה במיטבה.

פפירוס מצרי אחד מתאר את תפקידו של פקיד מצרי: "חלק בצלים לחבירו הבונים את מקדש רעמסס".

מי הם ה"חבירו"? מדוע הם צריכים בצלים? ומה תפקידם במקדש רעמסס?

ובכן, החבירו (לפי היגוי אחר "עפירו") מוזכרים רבות בכתבי המצרים. מסתבר שרבים מהם היו מגיעים למצרים בימות רעב כדי לקנות תבואה. הם היו נודדים, ולפעמים גם פורעים ושודדים. הם נדדו ברחבי האזור, ותעודות אחרות מציינות גם את השתלטותם על הערים המרכזיות של ארץ כנען (תעודות אל עמרנא).

הייתכן כי החבירו הם העברים?

ישנם חוקרים שסבורים כך, ובפרט בהסתמך על ההיגוי "עפירו".

העברים הם הגזע שאליו השתייכו גם בני ישראל, אך כלל את כל בני עבר, או בני עבר הנהר. רבים מהם היו אכן נודדים, וייתכן שלמרבה הצער גם שלחו ידיהם בשוד.

מכאן מובנת הקביעה המצרית "כי לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם", המצרים לא הסתדרו עם התרבות העברית, ואולי בגלל זה שעבדו את בני ישראל.

מה שברור הוא שהחבירו המדוברים כאן היו עבדים, ובנו את מקדש רעמסס.

אי אפשר שלא להתעלם מהדמיון של שעבוד בני ישראל, אשר בנו "את פיתום ואת רעמסס".

רעמסס הוא "בן השמש" במצרית, וכך נקראו כמה מלכים הידועים לנו, וגם עיר בשם רעמסס. העיר שקעה במאה ה-12 לפני הספירה, ולא היתה מיושבת עוד, מה שמוכיח את קדמות המידע שבתורה על בניית רעמסס (ומתאים גם למדרש חז"ל שבני ישראל היו בונים, והמבנים היו שוקעים בחול).

פפירוס ברוקלין מונה רשימה של עבדים במשק בית מצרי. בין השמות: מנחם, יששכר, שפרה, אשר, עשו, יעקב, עברי. נשמע מוכר, לצערנו. שמות של עברים.

ועוד דבר שקשה שלא לשים לב אליו: בני ישראל במדבר מתלוננים "זכרנו את השומים ואת הבצלים... אשר אכלנו במצרים חינם", וגם אנחנו נזכרים יחד איתם, דרך התעודה העתיקה הזו, שהנוגשים המצרים היו מחלקים בצל "חינם" תמורת שעבוד נצחי... לא תודה, מעדיפים לוותר על רעמסס, על הפירמידות, על החול, על השום, ועל הבצל. ברוך אלוקינו שהוציאנו ממצרים.