במי התורה מצווה להילחם – בחמאס או בעצמנו? התשובה שתפתיע אתכם

בפרשת כי תצא נאמר "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (דברים כא, י). ברובד הפשט מדובר על מלחמת רשות כנגד אויבי ישראל, אך הזוהר הקדוש מגלה לנו רובד סמוי ורוחני למלחמה זו. הזוהר הקדוש חושף כי מדובר במלחמה שיש לכל אחד ואחת מאיתנו, והיא לא כנגד האויב שבחוץ, אלא כנגד האויב שבתוכנו – היצר הרע. והנה לשון הזוהר בתרגום: "כי תצא למלחמה על אויביך – זהו יצר הרע" (הזוהר, פרשת כי תצא).

פרשת כי תצא אומנם מדברת מבחינת פשט הדברים על מלחמה פיזית כנגד הרע שבחוץ – צבא האויב, אבל ברובד הפנימי יותר היא מדברת על מלחמת האדם עם הרע שבפנים – יצרו הרע, המרחיק אותו מקיום רצונו של ה'. ועל כך השל"ה הקדוש כותב: "אף שפשוטה של הפרשה מדברת ממלחמה ממש, מכל מקום רומזת גם כן על מלחמת האדם עם יצרו... וזהו מה שרמזו רבותינו ז"ל (קדושין כא, ב) 'לא דיברה תורה אלא כנגד היצר הרע', רצו לומר רמזה על מלחמה זו, ועל זה אמר כי תצא למלחמה במלחמת הרשות, כי הרשות נתונה לאדם והבחירה בידו. ואם האדם מתחיל להילחם, אזי הקב"ה עוזרו, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל בברכות (סוכה נב, ב) אלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו, זהו 'ונתנו ה' אלקיך בידך' (דברים כא, י)... ובכח התורה וקיום מצוותיה, ושבית שביו זהו שבי" (שני לוחות הברית, תורה שבכתב, כי תצא, תורה אור).

התורה מגלה לנו כי המלחמה האמיתית של חיינו היא כנגד אותם פיתויים שאורבים לנו ומנסים להפיל אותנו, ואלו הם האויבים האמיתיים שלנו. כל יום בחיינו זו מלחמה, מלחמה של אור מול חושך, טוב מול רע, לצעוק או להבליג, לראות את החיובי או את השלילי, קנאה או פירגון, אהבה מול שנאה, שמחה מול עצבות, לעשות מצווה או עבירה. החיים הם מלחמה של יצר הטוב מול יצר הרע.

כמה אתם נלחמים כדי להיות אנשים טובים יותר? כמה אתם נלחמים בכעסים שלכם למען שלום הבית, למרות האמירה המעצבנת שהשני אמר? כמה אתם נלחמים למען שמירת השבת, למען הצניעות? כמה אתם נלחמים בשביל לעבוד את ה'? להיות לוחם זה לא רק מול החמאס, אלא גם מול הרע שבתוכנו. הקב"ה מצווה אותנו – תילחמו! תוציאו את הלוחם שבתוכם, ותילחמו. 

בכל אחד ואחת מאיתנו ישנו לוחם פנימי. יש בתוכנו כוחות חבויים, ועלינו מוטל להחליט אם אנחנו נשאיר אותם רדומים או נוציא אותם אל הפועל. לוחם שנמצא בשטח האויב מסתפק בשלוש שעות שינה ביום תחת הגשם הקר וללא קורת גג, ובמזון לגוף רק במטרה לספק אנרגיה וכוח. חושיו מתחדדים וגופו מנצל את כל משאביו. הוא לא אומר 'קשה לי' או 'לא מתאים לי', כי הוא יודע שהפסד או ניצחון משמעו חיים או מוות. כך גם במלחמה להיות אדם טוב יותר, להיות הורה/בן זוג טוב יותר, להיות בן נאמן לבורא עולם ולציווי התורה – לוחם אמיתי לא יגיד 'קשה לי', אלא יוציא מעצמו את כל הכוחות שבו. עד לניצחון.

דוד המלך אומר "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" (תהלים יח, לח). האויב האמיתי שלנו זה העבירות שלנו, זה יצר הרע, וכנגדו צריך להכריז מלחמה עד כיליון. המחבל האמיתי הוא זה שנמצא בתוכנו ואומר לנו 'אתה לא יכול, זה קשה מדי', ועל המחבל הזה ה' אומר לנו 'תהיה גיבור!' – 'הווי גיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים' (משנה בפרקי אבות, פרק ה, משנה כ).

תילחמו על עצמכם, על לנצח את הכעס, על להיות אמא שמחה, להיות בעל טוב לאישה, לסגור את הפה כשרוצים להוציא משפט על השכנים, לוותר על פריט לבוש ולבחור בבגד יותר צנוע, להגיד לחברים 'לא יוצא איתכם בשישי בערב, אני שומר שבת מעכשיו'. ה' מאמין בכם שאתם לוחמים, תאמינו אתם בעצמכם.

רק כאשר נקום ונלחם ביצר הרע המנסה להפיל אותנו, הקב"ה יסייע בעדנו, כפי שנאמר "הבא להיטהר – מסייעין בידו", והכוונה היא שמי שבאמת רוצה להתעלות ולגבור על יצרו הרע, עוזרים לו משמים ונותנים לו כוחות, ואז קל לו להתגבר ולנצח את הקושי. ואז זוכים להמשכו של הפסוק – "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ", הקב"ה ייתן ביד האדם את יצר הרע והוא ישבה בשבי את מה שהיצר הרע שבה ממנו, את אותה קדושה שהוא לקח ממנו כשהרחיק אותו מרצון השם.