זה הכלי ההכרחי לכל הורה שרוצה יישוב דעת בחינוך הילדים

כדאי לגוון את ארגז הכלים החינוכי שלנו בכלים רבים, אבל הורה שחוק ומתוסכל, מרוקן ומותש, לא יהיה פנוי לשמוע אותם, וודאי שלא לנסות ליישם. לעומתו, הורה מיושב בדעתו יכול להתמודד בצורה נכונה יותר, ללמוד ולהגיב בצורה שתייצר אוירה בריאה ונכונה. כדי להצליח לחנך בהצלחה, במיוחד בזמנים כאלו של שיגרת חרום, צריך גם לדאוג לעצמנו!

נשאלת השאלה: איך אנחנו, ההורים, יכולים לקנות יישוב דעת? יש כמה עצות: השקעה בזוגיות, השקעה בדברים שנותנים לנו כוח ועוד, אבל היום אני רוצה לחזור לדבר הכי בסיסי: לנשימה. הביטוי "לקחת נשימה עמוקה" חוזר הרבה בהקשרים של תגובות למצבים מלחיצים, וגם בזה יש עומק וסוד גדול שכדאי לכל הורה להכיר, במיוחד להורים שמתמודדים עם אתגרי חינוך.

אפשר לומר: "הגזמתם כאן, עם כל הכבוד, לנשום אני יודע". אבל זה לא מדויק... בנשימה יש צד אוטומטי שעובד גם בלי מחשבה מודעת, כמו הרבה מערכות בגוף שלנו, ויש גם צד רצוני, שאנו יכולים לשלוט בו. כתוב בספרים שהנשימה האוטומטית מזינה ומפרנסת את הנפש הבהמית, בניגוד לנשימה המודעת, העמוקה, שמחיה ומפרנסת את הנפש האלוקית (ספר "מנחת יהודה", לרב יהודה סטריזובר, ספר קדום שזכה להסכמת הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל). יש הרבה שיטות גוף-נפש שמבוססות על העקרון הפשוט הזה, וגם במקורות של חז"ל מוזכר העניין: כאשר רצו לומר לנו מיהו הגיבור, אדם שיודע לקיים בזריזות וביעילות את המוטל עליו, או להיפך, כשנדרש להתאפק ממעשה לא מומלץ, הגדירו חז"ל (מסכת אבות פרק ד'): "איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (משלי ט"ז, ל"ב). הרי העצה כדי להגדיל את מידת הגבורה, יש להשתמש במידת: "ארך אפיים", הארכת הנשימה ע"י פעולת האף, שמאריך ומקצר מכפי שהורגל, ומושל ברוחו, שולט במערכת הנשימה שלו. והיפוכו, בפסוק בפרשה שלנו: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו', ט'), שקוצר הרוח גורם לחוסר יכולת לשמוע את דבר ה' הנאמר ביד הצדיקים.

יש בזה אריכות גדולה במקורות שלנו, ש"הנשימה גורמת להתבוננות, ולשכל להיות על תיקונו" (ליקו"מ סימן ס'), ובספר "נשמה – נשימה" (שכתב הרב בזנסון) האריך בזה מאוד, והאמת היא שהמילה נשמה והמילה נשימה דומות מאוד, בדיוק בגלל הטעם העמוק הזה.

הנשימה אינה רק סימן למצב הרוח שלנו, אלא היא גם סיבה שיוצרת את מצב הרוח. הנשימה ממש משפיעה באופן ישיר על היכולת שלנו לשלוט ולנהל את עצמנו, את רוחנו, את יכולות התגובה שלנו. יש שיטות שונות שמלמדות תרגילי נשימה עמוקה (ובאמת כל שיטה טיפולית מתחילה בנשימות עמוקות), וכדאי לתרגל בכל יום כמה דקות של נשימה מכוונת, בריכוז המחשבה. לנשום לאט, כאילו מריחים בושם נפלא, להרגיש איך הריאות מתמלאות אט אט באוויר צח ורענן, שמזרים לגוף זרם של חיות ובריאות, לשהות מעט, ואז לנשוף הכל. מי שמתמיד בכך, לא רק זוכה להרפיה שמאזנת ומורידה את המתח הנפשי, אלא גם יוצר בזה תחנה רוחנית, עוגן ומקור כוח, שאליו ניתן לחזור בזמינות מיידית לעת הצורך, וזה כלי הכרחי לכל הורה מאותגר.