"לא על הלחם לבדו": 5 דברים שלא ידעתם על חיטה

אם אתם עוקבים, ולו מעט, אחרי חדשות בריאות ב-10 שנים האחרונות, אתם ודאי מקבלים את המסר החוזר ונשנה שחיטה, על שלל מוצריה, היא לא דבר בריא כל כך. אם בעבר כולנו אכלנו לחם לבן – כי זה מה שהיה, הרי שהיום מציפים את המדפים לחמים משלל דגנים שונים, שחלקם לא מכילים חיטה כלל. דגן החיטה לא תמיד מקבל את ההתייחסות הנכונה, בגלל מידע מבלבל שמציף את הרשת, ואנחנו כאן כדי לעשות סדר בבלגן. לרגל ט"ו בשבט יצאנו ללקט עובדות מעניינות על הדגן הכי נפוץ בעולם, ולהשיב את כבודה האבוד של החיטה.

1. קצת מספרים

• החיטה היא אחד ממיני הדגן החשובים ביותר בעולם. היא גדלה בכל חלקי העולם, מלבד האזורים הטרופיים.
• הייצור השנתי של חיטה עומד על כ-736 מיליון טון, והיא מהווה מקור מזון מרכזי עבור כ-35% מאוכלוסיית העולם.
• החיטה מכילה כ-70% עמילן, כ-10% חלבון, וכ-2% סיבים תזונתיים.
• החיטה משמשת להכנת מגוון רחב של מאכלים, כולל לחם, עוגות, פסטות, והיא מקור חשוב לוויטמינים, מינרלים, ואנזימים.

2. רגישים אליה

בשנים האחרונות עלתה המודעות למה שמכונה "רגישות לחיטה". לא מדובר על צליאק, שהיא רגישות מסכנת חיים לגלוטן וניתנת לאבחון קליני, אלא למצב שבו הגוף מגיב לחיטה בצורה לא תקינה. תסמיני רגישות לחיטה יכולים לכלול תסמינים עוריים ועיכוליים, והטיפול היחיד לכך הוא הימנעות מצריכת חיטה.

במידה ומתגלה רגישות כזו מובן שיש להימנע ממוצרי חיטה על שלל גווניהם כדי לא לסבול מהסימפטומים. יחד עם זאת, למי שאינו רגיש לחיטה על כל גווניה, כדאי מאוד לצרוך אותה.

3. רק בריאות

כאמור, למרות המוניטין המפוקפק לכאורה, החיטה היא מקור נהדר לסיבים תזונתיים, אשר חיוניים לבריאות מערכת העיכול. סיבים תזונתיים מסייעים, בין השאר, לשמור על תחושת שובע, ולהפחית את הסיכון למחלות לב, לסוכרת סוג 2, ולסוגים מסוימים של סרטן. בנוסף לכך מכילה החיטה חלבון, אשר חיוני לבניית והתחדשות רקמות, תפקוד תקין של מערכת החיסון, מערכת העצבים, והשרירים. ובל נשכח את הפחמימות אשר מספקות לגוף אנרגיה וחיוניות לתפקוד תקין של המוח והעצבים.

4. החיטה במקורות

החיטה ממלאת תפקיד חשוב ביהדות, והיא מופיעה בתנ"ך, במשנה, ובתלמוד. החיטה נחשבת לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ומוזכרת בספר דברים, פרק ח' פסוק ח': "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ."  בט"ו בשבט נהוג להניח לחם או חיטה תפוחה על השולחן, שכן החיטה היא סמל לפרנסה בשפע, וכך כותב רבי חיים פלאג'י בספרו "מועד לכל חי" (סימן ל') - "ליל ט"ו בשבט ר"ה לאילנות. ונהגו רוב תפוצות ישראל לסדר בשלחן מכל פירות האילן ופירות הארץ עד אשר השיג ידו, וכל אחד מברך על פרי אחד. האיש מברך על החטה אחר ברכת המזון, 'חלב חטים ישביעך' (תהלים קמז, יד), כדי שיהיה לו מזונות בריווח. והאשה מברכת על הגפן, כדכתיב "אשתך כגפן פוריה", והבן על הזית - "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך".

5. עלה אחד ומיוחד

נסיים בעובדה מעניינת במיוחד שרבים אינם מודעים אליה: העלה האחרון של צמח החיטה, המכונה עלה הדגל, אחראי ליצור של כ-75% מחומרי המזון שבשיבולים. אם נפגע עלה הדגל, כמעט ואין תוצרת.