משנה וגמרא
בחן את עצמך: מה הכוונה ב"תיקו"? (רמז: לא על המגרש)
המילה תיקו שגורה מאד בלשוננו, בדרך כלל בהקשר של משחקי ספורט או שחמט, אך לא רק. מה מקור המילה 'תיקו', ומה משמעותה?
- יהוסף יעבץ
- פורסם ה' שבט התשפ"ד
(צילום: shutterstock)המילה תיקו שגורה מאד בלשוננו, בדרך כלל בהקשר של משחקי ספורט או שחמט, אך לא רק. המשמעות שלה היא שוויון, חצי חצי, אף אחד לא ניצח.
מקור המילה הוא מונח תלמודי בארמית (שכנראה עבר גיור בהתאמה לצליל של המילה הלועזית Tie). הפירוש המילולי של המילה הוא "תעמוד".
כאשר חכם מחכמי התלמוד מעלה ספק, מנסים החכמים האחרים להביא הוכחות וראיות לאחד מצדדי הספק, אך כאשר הניסיונות נכשלים, ואין דרך לפשוט את הספק, מכריזה הגמרא: "תיקו", כלומר, יעמוד הדבר בספק.
לפעמים הגמרא מביאה ספק אך לא מכריזה "תיקו", והמהרש"ל סובר כי הכרזה זו משמעותה היא שלפי הגמרא אי אפשר להביא ראיה לפשוט את הספק, מה שאין כן במקרה שבו לא הוכרז "תיקו", אזי רשאים החכמים לנסות לפשוט את הספק בעצמם.
לכן ישנה שיטה בקדמונים של "תיקו לחומרא", גם אם מדובר בספק דרבנן, שכן העובדה שהספק הינו בלתי ניתן להכרעה מחייבת אותנו להחמיר בו.
על דרך הדרש, פירשו את המונח כראשי תיבות: תיק"ו – תשבי יתרץ קושיות ובעיות. אליהו הנביא יבוא לפני ביאת המשיח, כפי שכותב הנביא מלאכי, "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה'". הסיבה לשליחתו היא שלא נוכל לקבל את פני המשיח מבלי לפשוט את ספקותינו הרבים: מיהם כהנים מיוחסים, כיצד ניתן להיטהר לעבודת המקדש, מה המקום המדויק של המקדש והמזבח, מיהן המשפחות שאין בהן זרע פסול, ועוד. בעז"ה גם את ספיקות הגמרא השונות יפשוט לנו אליהו הנביא.
בפילוסופיה היוונית ישנו מושג המכונה "אפוכה", שיש המשווים אותו ל"תיקו", אבל יש בין השניים הבדל גדול מאד. "תיקו" התלמודי אינו טוען שמדובר בנושא בלתי ניתן להבנה, אלא שאין בידינו ראיות מתוך המסורת והמשניות לפשוט את הספק ההלכתי. ואילו "אפוכה" הפילוסופי מדבר על תהליך נפשי שבו האדם משחרר את הניסיון שלו להבין דברים בשכל, מונח שחדר גם לתחום הפסיכולוגיה.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>