האופטימי, הפסימי, הנאיבי – ומה שביניהם

חשוב להבין שההבדלים שבין האופטימי, בעל החשיבה החיובית, ובין רעהו הפסימי, בעל החשיבה השלילית – באים לידי ביטוי בשלשה תחומים, שבהם מרגיש הפסימי חסר אונים לעומת האופטימי שרואה אופק חיובי לנגד עיניו.

התחום הראשון הינו: מידת הקביעות של הבעיה. כאשר אדם נכשל בתחום מסוים, פוטר מעבודתו או שהוא מרגיש דחוי חברתית – הפסימי יראה בתמונת המצב הנוכחי תשקיף לעתיד, ויצא מנקודת הנחה שהמצב השלילי אינו עומד להשתנות, מה שיגרום לו לחוש חוסר אונים. לעומתו, האופטימי אמנם לא ירגיש טוב בסיטואציה הנוכחית, אולם הוא יזכור תמיד שמדובר בסיטואציה חולפת, והעתיד יכול בהחלט לחזור ולהיות חיובי ומאיר פנים.

התחום השני הינו: פרופורציות. כאשר מתעוררת בעיה מסוימת, האופטימי יצליח לראות אותה בפרופורציות האמיתיות שלה. למשל, כאשר הרכב התקלקל – הוא ידע לומר לעצמו: "נכון, מדובר בבעיה, אבל היא תיפתר בעזרת ה' והכל יהיה בסדר". לעומתו, הפסימי – אינו מצליח לראות את הפרופורציות של הבעיה, והמוח שלו מיד מזכיר לו שישנן עוד כמה וכמה בעיות בחייו: התריס בסלון מקולקל, השכנים מרעישים, וגם בעבודה לא הכל חלק. כך, במקום לחוות רק את הקושי העכשווי, הוא חווה מסה גדולה של קשיים שאין כל קשר הגיוני בינם ובין עצמם.

ואילו התחום השלישי הינו: דימוי עצמי. כשמתעורר קושי מסוים בחייו של האדם, הפסימי יסיק ממנו על האיכויות והיכולות שלו כאדם. למשל: אם הוא לא הצליח בעבודה, הוא יסיק מכך שהוא אדם לא מוצלח שאינו יכול להצליח, ולכן, יש לצפות שלא יצליח גם בתחומים נוספים בחייו, כמו למשל: בחברה, בלימודים, וכן הלאה, שהרי הבעיה נעוצה בו ובמבנה האישיות שלו. לעומתו, האופטימי יכול לקבל שהיתה בעיה כלשהי בהתנהלותו בהווה, אולם הוא אינו מסיק מכך על הדימוי העצמי שלו, וממשיך להאמין שביכולתו להצליח בתחומים רבים אחרים בחייו, ואפילו באותו תחום בו נכשל – לאחר שיחולל שינוי כלשהו בתפיסה או בהתנהלות שלו.

כמו כן יש לשים לב כי חשיבה חיובית, או בשמה השכיח: אופטימיות – אין משמעותה חשיבה נאיבית. הנאיביות אינה אופטימיות, והאופטימיות אינה נאיביות... בעוד הנאיבי כלל אינו מכיר בקיומן של בעיות, ומתכחש למציאותו של הרע בעולם – האופטימי מכיר בבעיה, מודע למציאותו של הרע, ובכל זאת בוחר להתמקד בטוב ולחתור לשיפור המצב, תוך המנעות מהצגת המציאות כחמורה יותר מכפי שהיא.

מעלתה של גישה זו, הינה בכך שהיא מכוונת את האדם להקדיש את זמנו לנסיון לפתור את הבעיה, במקום לנסיון להבין עד כמה היא עמוקה. אנשים משקיעים חלק ניכר מחייהם לנסיון להבין את עומק הבעיות שצצות פה ושם, במקום להשתמש בזמן היקר הזה בכדי למצוא פתרונות מתאימים לאותן בעיות.

עקביות

לסיום, חשוב מאד להשתדל שהחשיבה החיובית תהיה עקבית. בכדי להתמקצע בכל תחום בחיים, אין די במאמץ חד פעמי – אלא יש צורך בעקביות, וכך גם באשר לחשיבה החיובית. מדובר במיומנות, שעל ידי עקביות ניתן להתמקצע בה ולאמץ אותה כדרך חיים. חשיבה חיובית, הינה אחת התכונות הבסיסיות והחשובות ביותר, ולכן חשוב מאד לאמץ אותה בקביעות, ולא רק מדי פעם – כשהמציאות מאירה לנו פנים. אלו לא מותרות, אלא צורך בסיסי לשם ניהול חיים תקינים ופוריים!

פתגם יפה אומר, שבתחילה – עלינו ליצור את ההרגל, אבל לאחר מכן – ההרגל יוצר אותנו. פתגם זה, נכון במידה רבה בענייננו. בשלב הראשון – יהיה עלינו ליצור את ההרגל, ולהתרגל לחשוב על המציאות בצורה חיובית. לאחר מכן, הרגל זה ישנה את חיינו, ויאפשר לנו להפיק מהם את המירב ולנצל אותם באופן מיטבי.

הבה נפרגן לעצמנו את החשיבה החיובית. כל אימת שקושי כלשהו ניצב בפנינו – ננסה למצוא לו פתרון, מתוך הנחה שהקושי אמור בסופו של דבר להצמיח אותנו, ולא להביא לכישלוננו. ואם בכל זאת נכשלנו – נלמד מהכישלון, ונוודא שבפעם הבאה נהיה טובים יותר... ומלבד זאת, גם בתוך הקושי, ננסה לראות את הצדדים החיוביים: אם אנו עמוסים ולחוצים בעבודה – כנראה שאנשים מאמינים בנו, כך שהפתרון אינו לראות את המצב כשלילי, אלא להבין את הצדדים החיוביים שלו – ולנסות להתאים את המציאות ליכולותינו תוך מציאת פתרונות הולמים לעומס שהיא מטילה עלינו.

אם נצליח לאמץ את החשיבה החיובית, ולשרש ככל שניתן את החשיבה השלילית – נוכל לחיות חיים איכותיים יותר, יצירתיים יותר ומשמעותיים יותר, ולהפיק מעצמנו את המירב תוך מיצוי מוחלט של יכולותינו!