"כוחנו באחדותנו": מהי כוחה של האחדות בינינו? 9 ציטוטים שיפתיעו אתכם על מעלת השלום

1. רוצים ברכה? השלום זה הכלי. "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כ"ט, י"א): 'ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום'" (משנה עוקצין, פרק ג' ,משנה י"ב). ועל כך פירש ה'תוספות יום טוב': "כל הברכות שבעולם אין מתקיימים אם אין שלום".

2. הפילוג עוצר את השפע. "גדול השלום שכל הברכות והטובות והנחמות שהקב"ה מביאן על ישראל – חותמים בשלום. בקריאת שמע – 'פורס סוכת שלום'; בתפילה – 'עושה שלום'; בברכת כהנים – 'וישם לך שלום'" (מדרש ויקרא רבה, פרשה ט', פיסקא ט').

באותו עניין מובא בספר 'אוצרות המוסר': "אין הברכות מועילות כלום אלא אם כן שלום עמהם, שאין חותם כל התפילה [בלחש] וברכת כהנים אלא שלום" (במדבר רבה, פרשה י"א, פיסקא ז'). כלומר, מצאנו בסוף שמונה עשרה – ברכה אחרונה היא על השלום, 'המברך את עמו ישראל בשלום', וכן בסוף התחנונים – 'עושה שלום במרומיו', וכן בסוף ברכת המזון – 'ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום', וכן בסוף ברכת כהנים – 'וישם לך שלום'".

למה חותמים כל ברכה בשלום? ממשיך הרב משה יחיאל צוריאל בספרו 'אוצרות המוסר' ומסביר: "הטעם לכל זה, כי אפילו אם ה' יעניק את כל הברכות כולן, אם אין שלום ואחדות בין המקבלים – אין קיום לאותן הברכות. כי הפילוג גורם קטרוג ביניהם לבין עצמם, לטעון שאינם ראויים לאותן הברכות. כלומר מה שאלו רואים את אלו בעין רעה, גורם קיצוץ והפסק לברכות. כי העוינות, הטענות והמענות עולות לבית דין של מעלה ועוצרות את השפע".

כאשר מסתכלים על האחר בצורה שלילית ומקטרגים עליו בליבנו ובפינו, יוצרים עליו קטרוג בשמים שאין הוא ראוי לשפע ולטוב, וכך נעצרת ירידת הברכות עליו. הקטרוגים בתוככי עם ישראל, של האחד לשני, עולים לבית דין של מעלה ויוצרים דינים האחד על השני, שמונעים מהשפע לרדת.

ומה קורה לכל הברכות אם אין את הכלי שמחזיק את הברכות - השלום? ממשיך הרב ומסביר: "הדבר דומה למי שמקבל את מיטב הברכות, אבל בכלי נקוב. כל עוד שלא יסתום את הנקב, אפילו שיקבל כל מיני מעדנים שבעולם, הכול יפול מחוץ לכלי. ולכן בסוף כל הברכות, הודיענו ה' שיש לשמור על השלום בישראל בעבור נצליח לשמור על אחזקת הברכות אצלנו".

למה דווקא השלום הוא הכלי של הברכה? את התשובה לכך מסביר הרב ה. וילנר על פי דברי החיד"א בחיבורו 'דבש לפי', והיא שהקב"ה דן את האדם על פי איך שהוא נוהג עם הבריות. אם האדם מדקדק עם הבריות, מתלונן, שופט אותם ומקטרג עליהם – כך גם משמים, מידה כנגד מידה מדקדקים עם האדם ומקטרגים עליו. לעומת זאת, אם האדם מסתכל על הבריות בעין טובה, עם לב אוהב, מסנגר עליהם וחי איתם בשלום ובאחווה – כך גם משמים לא מדקדקים איתו, מסנגרים עליו, ואז הברכות שנגזרו יורדות אל האדם ללא קטרוג ודינים.

והנה לשונו: "הקב"ה דן את האדם על פי מידותיו, כמו שאמר הקב"ה לפמליא של מעלה 'הואיל ולא עומד על מידותיו אל תדקדקו אחריו'. ואם כן, כאשר האדם בשלום עם כולם, גם למעלה אין רשות למקטרגים לקטרג עליו, כי המקטרג הוא גורם לתגר והסניגור שונא תגר, וכשם שהאדם שונא תגר, כן למעלה אין למקטרג רשות לקטרג ולעשות תגר. וכיון שאין עליו קטגורים למעלה, ממילא כל הברכות מתקיימות, ונמצא שהשלום הוא הכלי שמחזיק את הברכה לקיימה".

כלומר, בנוסף לכך שקטרוג בליבו של אדם יוצר על השני קטרוג משמים על כך שאינו ראוי לשפע ולברכות, גם כן אותו קטרוג מזיק לאדם עצמו שחושב רע על האחר, מכיוון שהקב"ה מנהיג ושופט את האדם כפי שהוא מסתכל ושופט אחרים.

מה היא כוחה ומעלתה של האחדות? הרב זמיר כהן במסר חשוב. צפו:

3. התורה שייכת לאומה שאוהבת שלום. "ביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל בשעה שיצאו ישראל ממצרים, והיו חולקים זה על זה... שהיו נוסעים במריבה וחונים במריבה. כשבאו לרפידים הושוו כולם ונעשו אגודה אחת... אמר הקב"ה: 'התורה כולה שלום, ולמי אתננה? לאומה שאוהבת שלום'" (מדרש תנחומא בובר, יתרו ט').

4. אם אין שלום – אין כלום. מובא במדרש על הפסוק "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו, ו'): "שמא תאמרו 'הרי מאכל, הרי משתה; אם אין שלום, אין כלום!'. תלמוד לומר: 'ונתתי שלום בארץ' – מגיד שהשלום שקול כנגד הכול" (ספרא (מלבי"ם), פרשת בחוקותי, פרק א').

5. חורבן המחלוקת. "גדול השלום ושנואה המחלוקת. כיצד? עיר שיש בה מחלוקת - סופה ליחרב, ואמרו חכמים מחלוקת בעיר - שפיכות דמים. בית הכנסת שיש בה מחלוקת - סופה ליחרב. בית שיש בו מחלוקת - סופו ליחרב, ואמרו חכמים מחלוקת בבית - זימה. שני בתי דינין והם בעיר אחת וביניהם מחלוקת - סופן למות, ואמרו חכמים מחלוקת בבית דין - חורבן העולם" (מסכת דרך ארץ, פרק ז').

6. הכול – למען השלום. "לא ברא הקב"ה את העולם אלא על מנת שיהא שלום בין הבריות" (במדרש רבה, י"ב, ד').

7. מתי ניגאל? "אין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת" (מדרש תנחומא, ניצבים, סימן א').

8. השלום – הגנה מפני דינים, אף בעת רפיון רוחני. "גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה, ויש שלום ביניהן, אומר הקדוש ברוך הוא 'אין רצוני לנגוע בהן'" (מסכת דרך ארץ זוטא, פרק ט').

וכן כותב בעל ה'תפארת ישראל': "כשישראל שרויים בשלום יחד ובאחדות, הרי אז אף כשאין עושים רצונו של מקום חס וחלילה, גדול כוח השלום להריק עליהם ברכות וטובות במידה טפופה" (על המשנה בעוקצין, פרק ג', משנה י"ב).

9. מה הקב"ה מבקש מאיתנו? "אמר הקב"ה לישראל: 'בניי אהוביי, מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה" (מדרש אליהו רבא, פרק כ"ח).

מה העצה שנתן הרב שטיינמן זצ"ל לאדם שעמד להתגרש? ואיך אפשר לפתור חיכוכים בין בני זוג? הרב זמיר כהן במסר קצר על שלום בית: