נתניהו על אישור התקציב: "זה תקציב מלחמה, שדואג לצרכים של משרתי המילואים ולצורכי הציבור"

הממשלה אישרה אחר הצהריים (שני) את תקציב המדינה לשנת 2024, שיעמוד על 582 מיליארדי שקלים, תוך התאמה לנסיבות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. התקציב אושר ברוב קולות, למרות התנגדותם של שישה שרים: שר התקשורת שלמה קרעי וחמשת שרי המחנה הממלכתי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר טרם ההצבעה: "תקציב חשוב מאוד. זה תקציב מלחמה, שדואג גם לצרכים של משרתי המילואים שלנו, למשפחות שלהם, לעצמאים ולמשרדי הממשלה ולצורכי הציבור. אנחנו מגדילים את תקציב הבריאות, ומוסיפים לו מיליארד שקלים לבריאות הנפש, צורך גדול וחשוב. מגדיל את תקציב החינוך, תקציב הרווחה, תקציב ביטחון הפנים, אבל קודם כל - דואג להגדלת תקציב הביטחון, שהוא פשוט חיוני לניצחון וגם לעתיד שלנו".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הוסיף: "שינינו את סדרי העדיפויות כדי שידע כל מילואימניק, וכל לוחם, ותדע משפחתו, שיש ממשלה שעומדת מאחוריו שדואגת לו למעטפת שלמה. אנחנו לא נרפה מהדאגה שלנו אליהם כי זו חובתנו. הם המנוע והרוח של העם הזה, עד לניצחון. נותנים מענה למלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, ומטפלים באחריות בשלל אתגרי הכלכלה".

התקציב החדש כולל הוספת עשרות מיליארדי שקלים לצרכים הביטחוניים והאזרחיים של המלחמה. בתוכו מעטפת שלמה למילואימניקים, ללוחמים ולבני משפחותיהם, בהיקף של תשעה מיליארדי שקלים. בנוסף, מיליארדי שקלים יועברו לחיזוק החזית האזרחית, בצעדים כמו המשך טיפול במפונים, הגדלת קרן מס רכוש בשלושה מיליארד שקלים, תגבור תקציב רשויות מקומיות קולטות מפונים, תוכניות האצה לנדל"ן והייטק ועוד.

תקרת הגירעון לשנת 2024 תעמוד על 6.5% תוצר, זאת לעומת 2.25% תוצר הקבועים כעת בחוק. בנוסף, מגבלת ההוצאה תעודכן, כך שיהיה ניתן להוציא עוד 68.4 מיליארדי שקלים, ובסך הכול כ-581 מיליארדי שקלים. בכדי לעמוד במסגרות אלו, הוחלט על קיצוץ רוחבי בהיקף של 5% בכלל תקציבי הממשלה.

ההגדלה התקציבית מורכבת מצרכים צבאיים, בהיקף של 55 מיליארד שקלים, שמתוכה 17 מיליארד שקלים יופנו לסעיף רזרבה ויהיה ניתן להשתמש בהם רק אחרי יולי 2024, בכפוף לאישור ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, ובכפוף לכך שמצב החירום יימשך. עוד 13.4 מיליארד שקלים יוקדשו "לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין ממלחמת חרבות ברזל".

ישנה התחייבות להעלות את המע"מ בשנת 2025 מ-17% ל-18%. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד בתחילה להעלאת מע"מ זו, אך ככל הנראה השתכנע שמדובר בצעד קריטי ליצירת אמון בשווקים. בנוסף, ראש הממשלה קיבל בתמורה את הסכמת האוצר לחקיקת נקודת זיכוי נוספת בגין ילדים בגילאי 0-3.

במסגרת הקיצוצים בממשלה ובאגפים הממשלתיים הוחלט כי המשרד למעמד האישה נסגר והשרה מאי גולן, שעמדה בראשו, עוברת לשמש כשרה לשוויון חברתי, במקום עמיחי שיקלי שיישאר שר התפוצות.