"אני מרגיש שהיא פשוט כפוית טובה! כמה שנותנים לה – לא טוב"

"אני מרגישה שזה פשוט לא עובד", אמרה שרה בייאוש. "נכון, יובל עושה בשבילי הכל! כל מה שאני מבקשת הוא עושה בשבילי. אין משהו שאני לא מבקשת והוא לא עושה אותו מיד", המשיכה שרה.

"אם היא מיואשת, תחשבי כמה אני מיואש", יובל פנה לעברי. "את מבינה כמה אני עושה עבורה? קניתי לה אוטו חדש, החלפתי לה בית, עברנו לגור ליד ההורים שלה אף על פי שאני לא סובל את האזור שם, לקחתי אותה לשיט של שבועיים ליומולדת שלה, לא נולד חלום או רצון שלה שלא הגשמתי. ומה קורה בסוף? היא לא מרוצה. 

"היא פשוט כפוית טובה!

"סליחה שאני משתמש במילה כזו חריפה, אבל שתראה לי חברה אחת שלה שמקבלת עשירית ממה שהיא מקבלת", הפעם פנה אלי בכעס.

"אני באמת מרגישה רע עם זה, לא מבינה איך יכול להיות שהוא נותן לי כל כך הרבה, ובמקום שארגיש שאני מתמלאת מזה – אני מרגישה התכווצות כזו. אולי באמת הבעיה אצלי?", שרה התחילה לדמוע.

"האם גם מחוץ לקשר הזוגי שלכם, את חווה את עצמך כפוית טובה? או שמא אולי אתה, יובל, רואה את זה בזירות אחרות בחייה של שרה?", שאלתי.

"לא, ממש ממש לא, אפילו להפך. שרה גדלה בבית שבו הכרת הטוב היא אבן היסוד, ובאמת הכרת הטוב הזו באה לידי ביטוי בכל המעגלים שלה, גם עם החברות, המשפחה המורחבת ובעבודה. רק איתי כפיות הטובה הזו", ענה יובל.

"אנסה להציע לכם נקודת התבוננות נוספת, על מנת שנוכל להבין את הפער. כשאדם חי בבריאות נפשית ופיזית, הוא חווה זרימה של כוחות פנימה והחוצה. אין סתימה בצינורות. אבל אם נוצרת סתימה, למשל בכלי דם, אז מתחיל להיות חשש, וסכנת חיים.

"אותו דבר בקשר הזוגי. בקשר זוגי, הזרימה היא על ידי תנועה של נתינה וקבלה. כשאחד נותן והשנייה מקבלת, או להפך, זה אומר שיש זרימה של דם בקשר, והוא חי".

"אני מבין, אז היא מקבלת כל כך הרבה, שזה גורם לה להצפה וזה מייצר סתימה. אז אולי באמת אני צריך להפסיק לתת!", התפרץ יובל בכעס.

"בדיוק להפך. תנועת הנתינה שלך, יובל, היא תנועה של ריצוי, וזו לא נתינה. אתה נותן על מנת לקבל. ריצוי זו תנועת לקיחה בתחפושת של נתינה.

"לדוגמא, הבית שקנית בעקבות החלום שלה – אתה עשית את זה כי רצית לקבל ממנה אישור שאתה בעל טוב.

"אם תשים לב לדקות, תראה שאין פה נתינה, אלא רצון לקבל. אתה בעצם רוצה לקבל הערכה עמוקה מאוד, ובשביל זה אתה מגייס את יכולת הנתינה שלך. טכנית אתה נותן ומעניק, אבל מה ששרה מרגישה בנפש זה המקום שממנו אתה נותן, ולכן היא לא מצליחה להתמלא.

"יש פה בלבול גדול מאוד, כי יש איך שזה נראה מבחוץ, וישנה התנועה הפנימית שממנה הכל מתרחש. אתה משדר ומראה לשרה תנועה של נתינה, ולכן היא ממקמת אותך בתודעה כ'נותן', ואז היא מתמקמת בצד ה'מקבל', ושים לב מה קורה כאן: מה שמניע אותך בנפש זה הרצון לקבל, ואז יוצא שגם אתה נמצא בצד ה'מקבל', כי אתה בעצם מעוניין לקבל משרה את כל ההערכה והאישור, ופה ואז מתרחשת התקלה הגדולה.

"כיוון ששניכם בעמדה של קבלה, אז אין פה זרימה, נוצר ואקום.

"כל עוד תמשיך לתת לה מתוך עמדת ריצוי, מתוך מקום שאתה מחכה שיצא לך משהו מתוך הנתינה הזאת (במקרים של ריצוי מדובר בעיקר על תחושת של אישור), היא לא באמת תוכל לקבל.

"זוגיות זה לא עסקים. בעסקים אתה נותן משהו על מנת לקבל משהו. בזוגיות, כשאתה נותן משהו על מנת לקבל משהו (גם אם הוא לא מוחשי), אתה מייצר סתימה במערכת הזוגית.

"על כן התיקון שלך פה, יובל, הוא ללמוד לקבל תחושת ערך ממקור אמיתי, ולא לצפות לקבל משרה את ההערכה הזו, כי זה לא התפקיד שלה פה בקשר. היא לא באמת יכולה לתת לך את זה.

"ועכשיו אליך, שרה. את לא סתם לא התמלאת מכל הנתינה של יובל. באיזשהו מקום הרגשת שיש פה משהו לא אמיתי. הדבר הזה גורם לך להיות באי שקט.

"הדרך להתחיל לתקן היא ללמוד לזהות את הנקודה הזאת, של האינטרס הנפשי שמניע אותנו בתוך הקשר וגורם לנו לתנועות של ריצוי, ולהתחיל לפעול מתוך מקום של נתינה נקייה, עם המון אהבה".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן