"בעלי חושב שהוא תמיד צודק!"

קשה לי מאוד עם בעלי. תמיד הוא מרגיש שהוא צודק, ושאני זאת שלא בסדר. הוא חושב שהוא מושלם, ואסור להעיר לו או לבקר אותו. אני לא מרגישה קשר איתו, כי הוא חי את עצמו. ושאלתי: מדוע הוא מתנהג כך? ומה הפתרון?

כאשר האדם רואה את ערכו כ"ערך יחסי", כלומר שבוחן את ערכו ביחס לאחרים ובהשוואה אליהם, בהסתכלות כזו עיקר מאמציו יהיו להוכיח לעצמו ולאחרים עד כמה הוא שווה. זה בעצם אחד הגורמים המובילים לאי יכולת לצמוח ולהתפתח בצורה בריאה, ולחסימת קשרים עם אחרים.

ואם יחשוב האדם שערכו זה תלוי בהצלחתו ובהערכת אחרים אותו, הרי שתמיד יחוש מתח, האם יצליח והאם יקבלו אותו. הוא בעצם תופס את החיים כמאבק הישרדותי שבו הוא חייב להוכיח שהוא שווה. ואם הוא יכשל, או אפילו אם יצליח אך הצלחתו לא תגרום לאחרים להעריכו, הוא יחוש חסר ערך.

הסתכלות זו של האדם על ערכו בצורה יחסית, לא מאפשרת לו ליהנות מעשייתו, שהרי כל עוד לא הגיע להצלחה הרצויה, וליחס אליו ציפה מן החברה, מעשיו הם חסרי ערך בעיניו. לכן הוא עסוק בלהציג את עצמו באופן חיובי, והעיסוק בעצמו חוסם אותו מלהתעניין בשני ולהקשיב לו באמת.

לא זו בלבד, אלא ככל שאדם תופס את ערכו בצורה יחסית, הוא יתקשה לקבל ביקורת על מעשיו, כי קבלת הביקורת, מעמידה את נותן הביקורת בעמדת הצודק ואותו בעמדת הטועה, וע"י כך הוא חש חסר ערך.

ולא עוד, אלא המבט ההשוואתי יכול לחזק באדם זה את תחושת הגאווה, כאשר הוא חש שמצליח יותר מהאחרים, ולעומת זאת, לעורר אצלו את רגשות הקנאה והעצבות, כשהוא חש שאחרים מצליחים יותר ממנו. הגם שתחרות והשוואה הם כוחות חשובים המניעים את האדם להתקדם, אך היסוד הפנימי של הכרת האדם בערכו, אינו צריך להיות מבוסס על ההשוואה לאחרים, אלא על הכרה בערכו העצמי הנובע מהשליחות המיוחדת שה' הציב לו.

כשהאדם מכיר בערכו העצמי, הוא יחוש סיפוק בעשייתו, שהרי בכל עשייה חיובית שלו הוא מגלה עוד מהטוב הפנימי שלו המבטא את ערכו. הוא חי את חייו באופן יותר שַלֵו, ללא הרגשת צורך תמידי להוכיח שהוא שווה. למרות שכל אדם רוצה להצליח ולהתקבל בחברה, מ"מ לא בכך תלויים חייו הרגשיים, כי גם אם יכשל הוא לא ירגיש את עצמו כחסר ערך. ולכן הוא יהיה מוכן לקבל ביקורת על מעשיו, משום שהיא תסייע לו ללמוד, לתקן ולשפר את מעשיו.

קשר בריא צומח בין אנשים המכירים בערכם העצמי, הדוגמא המתאימה ביותר לכך היא - קשר הנישואין. קשר כזה שכל אחד מבני הזוג רוצה בטובתו של האחר בכל ליבו ומאודו, ללא רגשי קנאה ותחרות. קשר כזה שאינם עסוקים בהשוואות ביניהם, ולא מנסים להוכיח מי יותר בסדר. כי הקשר שלהם מבוסס על הערכה עצמית בריאה, המרוממת את בני הזוג וגורמת להם לחיים יציבים. ומשום כך יש לבני הזוג לחזק ולגלות את המתנות שה' נתן לכל אחד, ולהרגיש בכך ערכיות למימוש שליחותם בעולם הזה.

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט.