ימי אבל קשים - במה אפשר להיאחז? הרבנית ימימה מזרחי על סוד ההפוך על הפוך

השבוע בכולנו התנפץ משהו. 

אחרי 107 ימים של לחימה, ואחרי שמחת תורה, 

ואחרי הכל, 

פתאום הרגשנו מה שאומר נחשון בן עמינדב מול ים סוף: 

הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ!

.

יש משהו לפני קריעת ים סוף, בעזרת ה' שייקרע לנו, 

שמגיע עד לפה, עד לקצה. 

.

בואו נראה את התיאור הזה שהציף אותנו אתמול 

ומציף אותנו גם היום, 

יום כל כך מלא בהלוויות. 

אנחנו בספר איוב. 

הקב"ה אומר בראש השנה לשטן: 

הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב? ראית מישהו צדיק יותר מאיוב? 

איזה צדיק!

.

והשטן עונה: הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹקִים? 

הֲלֹא אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ. 

מה, עשית לו כאלה חיים נהדרים, 

חוכמה שהוא כזה צדיק? 

שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ. 

בוא ונראה אם הוא לא יקלל (חלילה) את השמיים 

אם קצת תזיק לו. 

.

וַיְהִי הַיּוֹם וּבָנָיו וּבְנֹתָיו אֹכְלִים ביחד וְשֹׁתִים יַיִן. 

וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר: 

הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם, 

וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם. 

"שְׁבָא" זו פלוגה, נוח'בה כזו אכזרית. 

היא מתנפלת על ילדיו של איוב, לוקחת אותם, 

וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. 

.

וואו. שבעה באוקטובר. 

.

עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, וַיֹּאמַר: 

אֵשׁ אֱלֹקִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם 

וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם. 

הם גם שרפו את הכל!

אבל זה לא הכל.   

עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, 

וַיֹּאמַר: כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים 

וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם וְאֶת הַנְּעָרִים. 

יש עוד ועוד שבויים! 

אמאל'ה אמאל'ה אמאל'ה. 

אבל השיא עוד לפנינו. 

עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר: 

בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר.  

וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, 

וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, 

וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים, וַיָּמוּתוּ. 

במילים אחרות: קרס עליהם מבנה. 

.

די. די. די. זהו. איוב לא יכול יותר. 

כשהגיעה הפלוגה הזו, שְׁבָא / נוח'בה – זה היה קשה מאוד, אבל הוא לא נשבר. 

כשהכתה לפי חרב חיילים במלחמה, שרפה, לקחה שבויים – 

אפילו לזה איכשהו הסתגלנו, לדאבוננו. 

אבל זה?? הגיעו מים עד נפש;

וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ 

וַיֹּאמֶר: עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה. 

ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ

וואו.

.

אחרי האסון השובר הזה,

כשבית נופל על הילדים, לא משהו מבחוץ; בית שנמצאים בו! 

מה עושה איוב? 

ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְ בֹ רָךְ. 

אני הולך לברך. 

ברכה ועוד ברכה ועוד אחת. 

.

הערב ט"ו בשבט 

(יום רביעי בערב ויום חמישי כולו עד לחשכה). 

אנחנו הולכים למלא שולחן בפירות הארץ האהובה הזו, 

שכל כך הרבה פרי בטן נהרגו עליה, 

ולברך. 

.

אבל על מה לברך? 

איך אומרת אשת איוב – הטבע עכשיו זה לקלל. 

"בָּרֵךְ" אֱלֹקִים וָמֻת. מה אתה מברך?

אומר לה איוב: דעי לך,

הניסיון הגדול ביותר כשהזוועות האלה קורות לעם שלנו 

הוא רק ניסיון אחד: 

האם נצא מזה בתחושת אנשים מקוללים, 

שמקללים חלילה את החיים? 

או, האם אנחנו נהפוך אותם, את הקדושים האלה, 

זיכרונם – ל... ברכה? 

.

כי מה הם היו מבקשים מאיתנו, המלאכים האלה? 

מה הם באמת ביקשו במכתבים שהם השאירו? 

הֱיוּ ברכה. 

לכו ותברכו את העולם – מתוך הכאב הזה. 

מתוך הצער הגדול הזה. 

אנחנו עכשיו מלאכים בשמיים,

אבל בכל פעם שאתם עונים "אמן" על ברכה, 

כָּל הָעוֹנֶה ״אָמֵן״ בְּכׇל כֹּחוֹ, פּוֹתְחִין לוֹ שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן

"אמן" בגימטרייה זה מלאך. 

.

בליל ראש השנה קרא הקב"ה לשטן 

והוא ניסה אותנו בכאלה ניסיונות איומים, שלא נדע. 

והלילה הזה, ראש השנה לאילנות, אנחנו עונים "אמן". 

"אמן" בגימטרייה מלאך, 

אנחנו ממלאים את האוויר במלאכים 

ואנחנו נוגעים בשערי גן עדן בכל "אמן" 

ובכל ברכה שאנחנו מברכים על העם הזה, 

על הארץ הזו, 

על פירותיה המופלאים. 

.

זה שיעור הפוך על הפוך. 

והרי לפי הטבע אנחנו צריכים לא לברך עכשיו, 

ואיך אנחנו מברכים? 

אומר הקב"ה: הים לא יכול להיבקע, לפי הטבע. 

אבל כשאתם ככה מברכים, 

אני הופך את הטבע. 

אני פותח לכם את הים. 

.

הערב (ואפשר גם ביום חמישי עד לחשכה) 

אנחנו ממלאות שולחן, 

אפילו שהלב כל כך עצוב. 

לא מפסיקות לברך. 

וכל המלאכים האלה שנמצאים בשמיים 

ירדו אלינו לשולחן וישמחו כל כך. 

ה' נתן אותם, וה' לקח אותם, ואנחנו עכשיו נברך. 

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.