"עמנואל הפעוט כבר נפטר, אך בזכותו נולדה הבובה 'אודי ניקודי', שעזרה לילדים רבים"

איזו תחושה נפלאה, לחזור הביתה אחרי שלושה ימים עם תינוק חדש, עטוף ומתוק. לפתוח את הדלת, לחייך משלטי ה-"מזל טוב" שהילדים ציירו, ולנשום עמוק את ריח הבגדים הקטנטנים של המלאך שנולד.

אצל מרים רוזנבאום, הדברים נראו אחרת. היא זכתה לחזור הביתה עם התינוק החדש רק כשנה לאחר שנולד. כבר קודם הלידה היו חששות. עננים של אי וודאות בישרו על כך שהתינוק קטן, שאולי יש כאן משהו לא בסדר, אבל אף אחד לא ידע להסביר בדיוק מה קורה. במהלך הלידה הריצו את מרים לניתוח חירום, ומשם הכל התגלגל כמו בחלום לא טוב. "ברגע שבעלי הניח את התינוק בעריסה, הפנים שלו הלבינו. האחות צרחה שהתינוק לא נושם, וזאת הפעם הראשונה שעמנואלי עבר החייאה".

מכאן החיים של מרים השתנו. התינוק המתוק הועבר למחלקת טיפול נמרץ פגים, כשהוא מונשם, ואז נתקבלו התשובות לסימני השאלה שליוו את מרים מאז ההיריון. "עמנואל נולד עם מחלה ריאתית נדירה. הוא לא יכול היה לנשום בכוחות עצמו, וכדי לעשות את הפעולה היומיומית והפשוטה הזאת, הוא היה צריך לקבל כמות גדולה מאוד של תרופות". 

"זה היה סוג שונה של אמהות. משהו שלא הכרתי לפני כן"

במשך כעשר שנים הייתה מרים מורה אהובה בבתי ספר, וכאשר עמנואלי נולד, היא הבינה שתצטרך לעזוב את עבודתה. התסמונת הנדירה חייבה השגחה רפואית בכל רגע נתון, ולאחר תקופה קצרה שבה ניסתה מרים לטפל בו בבית, היא הבינה בכאב שתיאלץ להשאיר אותו להשגחת הצוות הרפואי בבית החולים המוסדי בירושלים. "למדתי להיות אמא מסוג אחר. נסעתי אליו ארבע פעמים בשבוע, ובמשך מספר שעות הייתי יושבת איתו, מחבקת אותו ושרה לו. דאגתי שהצוות ילביש אותו בבגדים שהבאתי מהבית, שיהיה לו ריח הכביסה שלי, והבאתי לו את עצמי בדרך אחרת ומיוחדת. סוג שונה של אמהות, שלא הכרתי לפני כן". 

השגרה החדשה כללה תמרונים קבועים בין עמנואל לילדים שבבית, ודווקא אז, בתוך החושך, מרים אזרה כוחות, והחלה בהקמת מפעל חייה: אתר "ניקודי" ללימוד קריאה באופן דיגיטלי, ובשיטה ידידותית לילדים, יחד עם הבובה "אודי ניקודי".

איך מתמלאים באנרגיות להקמת מיזם חדש, בתוך מציאות קשה של גידול ילד קטן בסכנת חיים?

"זה בהחלט דבר לא קל", מזדהה מרים עם השאלה. "התלבטתי הרבה אם נכון להתחיל להקים את 'ניקודי' בשגרת החיים הלא פשוטים בהם היינו נתונים. המיזם צמח מתוך רגעים של התגברות, שבהם עשיתי עבודה פנימית גדולה מאוד כדי להתנתק מהצער ולהתפנות נפשית לשליחות של הקמת אתר ללימוד קריאה שתשמח ילדים רבים".

כשמרים הצליחה לעשות זאת, היא הופתעה לראות שהיא מתמלאת בשמחה ובסיפוק שהעניקו לה כוחות בהתמודדות עם המצב בו היא מגדלת את בנה. "זאת הייתה מתנה מאת הקב"ה, וברגע שהצלחתי לאסוף כוחות ל"ניקודי", התמלאתי בכוחות גם כדי לעזור לעמנואלי". היו גם רגעים שעמנואל היה בין חיים למוות, רגעים שבהם מרים הבינה שהיא צריכה לעצור, ובתוך כל הקושי והכאב - להירגע, לתת לנפש שלה להתחזק, ולהיות לצד בנה הקטן שזקוק לה. זאת גם הסיבה שבגללה לקח ל"ניקודי" זמן לצאת לאוויר העולם.

"אני זוכרת את הפעם ההיא שעמנואלי עבר החייאה קשה מאוד בבית החולים. רעדתי כולי. הרגשתי נורא. בדיוק מספר דקות לאחר שהצליחו לייצב אותו, התקשרה המפיקה שלי, ואמרה לי: 'מרים, אני חייבת אותך דחוף לגבי הפרויקט של ניקודי', ואני פשוט עניתי לה שאני לא מסוגלת לדבר כעת, ואחזור אליה כשאתאושש. לקח לי כמה ימים להירגע, לחזור לפרויקט ולהתקשר למפיקה".

"לא ידעתי אם עמנואלי יספיק לחיות כדי לעלות לכיתה א'"

היום, מאות ילדים מכירים את המורה מרים ואת הבובה אודי, ולומדים קריאה דרך השיעורים הדיגיטליים הצבעוניים של מרים, המשלבים שירים, הפעלות ומשחקים יחד עם הבובה אודי, שנוצרה עבור האתר המיוחד. "הבובה נוצרה בתקופה שעמנואלי חלה, והיא גדולה מאוד. ממש בגודל של ילד בן שנתיים, כמו עמנואלי, ואני מרגישה שבזכותו נולד לנו ילד נוסף. אודי. היו לי רגעים רבים שבהם הסתכלתי על עמנואלי, ולא ידעתי אם הוא בכלל יהיה בכיתה א', אבל מצד שני זה נתן לי נחמה, אפילו עכשיו, כשהוא כבר לא איתנו. בזכות עמנואלי נולד הפרויקט הזה. בזכותו לילדים רבים יש חוויה טובה בלימוד הקריאה. הם מתקדמים, מצליחים ושמחים, וזה משפיע עמוקות על החיים שלהם בהווה ובעתיד. אני מבינה שעמנואלי נולד, ויחד איתו נולד עוד משהו ענק".

למה לא מספיק ללמוד עם הילד קריאה דרך ספרי לימוד או שכפולים מהמורה, כמו בדרך המסורתית והטובה?

מרים חוזרת אחורה בזמן. "'ניקודי' התחיל מהחוויה שלי כמחנכת כיתה א' במשך עשר שנים. היו לי תלמידות רבות עם קשיים בקריאה, ולמרות התוכן הרב הכתוב וחוברות הלימוד, הן לא הצליחו ללמוד בצורה המקובלת, ואני, כמורה, הייתי מתוסכלת. רציתי לעזור לאמהות המודאגות, אבל לצערי לא הייתה לי חלופה טובה יותר להציע להן, שגם מתאימה לציבור החרדי והדתי. הילדות, שהתאמצו לקרוא, כבר לא נהנו מהתהליך. הרגשתי שחומרי הלימוד כבדים עליהן, והן צריכות לימוד חוויתי יותר. אני מאמינה שברגע שהילדים נהנים וכיף להם, החומר מוטמע בצורה טובה הרבה יותר, כי הוא מחזק בהם את הרצון ללמוד, ונותן להם תחושה של הצלחה".

במשך השנים שבהן מרים הייתה מחנכת לכיתות א', היא פיתחה פעילויות ומשחקים ללימוד הילדים, וניסתה להכניס כמה שיותר חוויה במסגרת השיעורים, אך הבעיה עדיין הייתה קיימת בזמן שהתלמידות היו צריכות להתמודד בבית עם החומר הכתוב.
כשהילדים הקטנים של מרים החלו בתהליך רכישת הקריאה, היא ניסתה ללמד אותם בדרכים המקובלות, וכאשר חוותה יחד איתם את התסכול, היא הבינה יותר מתמיד עד כמה עצום הצורך בתכנית ראויה שתיתן מענה לילדים. במהלך הקורונה היא החלה לצלם סרטונים לתלמידות שנמצאות בבית. בסרטונים האלו היא לימדה אותן את הקריאה יחד עם בובה בשם אודי, אבל הפרויקט עדיין לא צבר תאוצה. כאשר נולד עמנואל, ומרים הפכה לאמא במשרה מלאה, היא תמרנה בין הטיפול לעמנואל בבית החולים לילדים שבבית, ובהמשך גם הקימה את "ניקודי", אתר דיגיטלי ללימוד קריאה המיועד לילדים.

"לא הסכימו לקבל אותו לכיתה א', כי הוא לא ידע לקרוא"

מרים מפתיעה ומספרת שבאתר יש גם תוכן לאמהות. "אמהות רבות הן מתוסכלות, ומרגישות שהן צריכות לשכנע את הילד בקושי רב ללמוד קריאה. באתר אני מעניקה הדרכה איך לשבת עם הילד בשעות אחר הצהריים ולתרגל איתו". התגובות של האמהות המרוצות הן הדבר שמחמם למרים את הלב. "אחת האמהות שיתפה אותי בעצב שהילד שלה לא מצליח לקרוא. הוא מתוסכל, החוויה הזאת נתפסה בעיניו כלא נעימה והוא לא מוכן להמשיך לנסות. הבעיה הגדולה הייתה שבית הספר התנה: הם מוכנים לקבל את הילד לכיתה א', רק אם הוא ידע לקרוא תוך פרק זמן מסוים. מטבע הדברים, המצב יצר מתח ותסכול. אמא שלו שוחחה עמי בתקווה, וצירפה אותו לפרויקט של 'ניקודי'. היא שיתפה אותי שמאז, כשהוא חוזר מבית הספר, הוא משליך את התיק במקום כלשהו בבית, ומבקש ממנה בהתלהבות: 'אמא תפתחי לי את ניקודי! אני רוצה לתרגל עם ניקודי!'. זאת הייתה הפעם הראשונה שהיא סוף סוף התחילה לראות התקדמות, ונשמה לרווחה".

סיפור נוסף שמעלה במרים חיוך הוא של אמא שפנתה אליה, אחרי שהילדה הקטנה שלה התקשתה בקריאה.

"הילדה כבר לא האמינה בעצמה. היא אמרה על עצמה שהיא גרועה, שקשה לה, והיא ממש כבר איבדה תקווה. מאז שהיא התחילה ללמוד קריאה עם 'ניקודי', ההסתכלות שלה השתנתה, והיא סוף סוף חוותה הצלחה. הילדה ישבה מול ניקודי, ואמרה: 'איזו אלופה אני! איך אני מצליחה לקרוא!'. האם שיתפה אותי שהמציאות שבה הילדה שלה רואה את עצמה פתאום באור אחר, וחווה חוויה של הצלחה, הייתה שווה הכל".

הריאיון עם מרים עוצמתי, ומתבצע תקופה קצרה אחרי שהתינוק המתוק, עמנואל, השיב בגיל שנתיים את נשמתו הטהורה לבורא. מרים מרגישה שכל המציאות שבה ה' הוביל אותה מתוך הכאב ל"ניקודי", היא ניסית. "אני מרגישה שהרעיון להקים את המיזם הזה הגיע אלי מהקב"ה. זאת לא אני. ה' גלגל את הדברים כך שהם יעברו דרכי, ואני מרגישה זכות גדולה מאוד לראות שמתוך הקושי הזה יצא טוב".

לצפיה בחוג "ניקודי" של מרים רוזנבאום בעולם הילדים לחצו כאן >>

רוצים שהילדים ימשיכו לקרוא בקלות ובהנאה?

היכנסו עכשיו לאתר "ניקודי", הקישו את קוד הקופון: הידברות10 וקבלו את קורס ניקודי המלא בהנחה מיוחדת לקוראי הידברות! >>